התייחסות

שלום, אני נמצאת בטיפול כשנתיים. יש לי בעיית ביטחון עצמי ותשומת לב (לדעתי). אני עושה כל מיני דברים שמזיקים לי, על מנת למשוך את תשומת ליבה. אבל היא מתעלמת. היא יודעת למה אני עושה את הדברים האלה. אולי היא חושבת שאם תתעלם זה יעבור מעצמו. וזה אכן עובר בד"כ. אבל הייתי רוצה שתתייחס יותר. אתן לך דוגמא: דיאטות רצח. לפני זמן מה חודש שלם לא אכלתי כמעט כלום, צמתי ימים שלמים. ירדתי 10 ק"ג באותו חודש. כתבתי לה על זה כמה פעמים, היא ענתה אבל לא התייחסה לזה, גם לא בפגישה. הזכרתי את זה בפגישה, בין השורות. גם אז היא לא שמה לב. אני כבר לא יודעת איך לגרום לה לראות. כאילו איבדתי את זה, את המסוגלות. לילה טוב, אלינה

אלינה, אם יש נושא חשוב שמעסיק אותך, כמו - למשל - הצורך הנואש בתשומת לב, או הכמיהה למישהו שידאג, שיראה אותך, שירגיש מה עובר עליך, כדאי מאד להעלותו במפורש בטיפול. הדיבור על הדברים והעלאתם למודעות מסייע במידה רבה להיפטר מביטויים בפעולה (acting out), שיכולים, כמו שאת רואה, להגיע גם לפעולות הרסניות. אני חושבת שהמטפלת שלך מנסה ללמד אותך להקשיב לצרכים האמיתיים שלך, ולדבר אותם...ולדבר אותם...ולדבר אותם. יש לי הרגשה שהיא דווקא מאד רואה. בברכה ליאת