שלום

שלום ליאת, האם יש דרך לעזור לי להתגבר על הפחד הזה? מללכת לאבחון? http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-723,xFT-644632,xFP-645427,m-Doctors,a-Forums.html כבר תכננתי לעצמי מהלך שלם בו אני אלך לבקש הפניה לאבחון דרך רופא משפחה אחר (לא הרגיל) אבל בנתיים גם את זה אני מפחדת לעשות.

שלום לך, אני אמנם לא ליאת, אבל אולי אוכל לשתף אותך במשו? שיקל קצת (?) לפני כשנה עברתי אבחון ('טסטים') במרפאה לבריאות הנפש, בהמלצת פסיכיאטר. חששתי מאוד מאוד (מאוד!) מהתהליך הזה, כך שאני נורא מבינה אותך. עם זאת, היום, שנה אחרי (וגם כבר אז) אני יכולה להגיד לך שאין שם שומדבר מפחיד באמת. כלומר, זה לא כואב :-) נכון, זה לא נעים, וזה אפילו די מלחיץ, אבל בסופו-של-דבר, כל עוד המטרה שלשמה את עושה את זה, תהיה לך מול העיניים, אני חושבת שאל לך לחשוש :-) את יודעת, כבר מהאינטייק הראשון (היתה שיחה עם עו"ס לפני תחילת הטסטים עצמם), נשאלתי המון שאלות שלא היה לי כוח, רצון או חשק (ובטח שלא יכולת) פשוט להגיש אותן כתשובות. זו בדיוק הסיבה בגינה נשלחתי לשם מלכתחילה (כי לא הייתי מסוגלת לספר לפסיכי *מה יש לי*). אז עניתי לה המון "כלום", והמון "לא יודעת" והמון "ככה", והיא שרדה גם את זה :-) מה שבעיקר הציק לי היתה המחשבה של *עכשיו הם ידעו עלי הכל*, וחשבתי על כמה זה מטופש, כי בכל-מקרה קשה לי לדבר על זה... (אז אני לא אגיד, אבל הם *יגלו*), בכל אופן, בשורה התחתונה - עשיתי את זה. להגיד לך שזה עזר? מממ... לא במיוחד. לא גילו שם דברים *חדשים*, לא נמצאו יבשות עתיקות :-) פשוט אני, בלי מילים (עם ציור של עץ, דמות, ומבחני אינטילגנציה) :-) ואולי אם תדעי בדיוק ל?מה את הולכת, (ולא יהיו הפתעות) זה יהיה קל יותר :-) אם תרצי לשאול, את באמת מוזמנת :-) שב?"ש :-) יהיה ב?סדר :-) q.o.p

המכתב המוצף חיוכים שלך כמעט גרמו גם לי לחייך - תודה תודה על התגובה שלך דוקא הטסטים (אם הבנתי מה זה, מעין מקבילה לאבחון קליני?) נראים לי פחות מפחידים אתה לא חייב לדבר שם לפחות. אני לא אדע מה להגיד. איך אפשר להגדיר בעיה או קושי שמלווים אותך כל הזמן? איך אפשר להסביר מחשבות שלך למישהו חיצוני כשבשבילך המחשבות האלו הן נורמה? אני לא אדע מה להגיד. מה הקושי שלי. (יש לי קושי בכלל?) אבל בעיקר הפחד שלי הוא לא מהאבחון עצמו אלא מההשלכות שלו. ): קשה לי לראות את המטרה מול העיניים, אני חסרת מוטיבציה לחלוטין. בכלל, אמרו לי לעשות אבחון כשבדקתי בעיה אחרת בכלל. חשבתי שאני פשוט קצת ביישנית ואמרו לי שכדאי ללכת לאבחון כי יש לי עיוותים בחשיבה. אז עכשיו אני בכלל לא יודעת מה לחשוב. אני כנראה אלך (אם יהיה לי אומץ) לאבחון פסיכאטרי. מה שתוכלי לספר לי על זה אני רוצה לשמוע. (מהלך, זמן וכו') אני הרי לא יכולה לבוא לאבחון ולהתחיל לשחק משחקים של "אין לי בעיה בכלל", "אני לא יודעת מה הבעיה שלי" נכון? אז מה אני כן עושה? תודה,

ערב טוב, הדברים של g.o.p יכולים באמת להרגיע, כי הם קרובים מאד למציאות. אבחון מיועד באמת לעמוד קצת יותר מקרוב על הקשיים והמורכבויות שלא תמיד עולים בשיחת האינטייק. אני זוכרת את הפחד היסודי שלך מאותן 'השלכות' שעלולות להיות לאבחון, ויש לי הרגשה שאת קצת מרחיקה לכת בנושא. גם אם יש לך חשיבה לא שגרתית או פחות קונבנציונלית, עדיין אין בכך כדי להעיד על הפרעה חמורה. אם התהליך בכל זאת נשאר מאד מאיים עבורך, תוכלי להסתפק בשלב ראשון בפנייה לפסיכולוג/ית קליני/ית, לצורך הפגת החששות או הערכה לגבי נחיצות הטסטים בכלל. בברכה ליאת

פרט שלא הובן - עדיין לא הייתה שיחת אינטייק אני לא יודעת מה אני אעשה - בכל מקרה בשלב הראשון זה לקבוע תור לרופא. וכשנגיע להר נחשוב על איך לעבור אותו. (אני לא רוצה שהרבה אנשים יהיו מעורבים בזה - כמה שפחות יותר טוב) נקווה לטוב. תודה על היחס