שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/05/2007 | 22:46 | מאת: ליטל

שלום, אני ובן זוגי בשנות ה - 30 לחיינו. יחד כשנה ורבע, מתוכם מתגוררים כ - 8 חודשים. מאז המעבר למגורים משותפים גיליתי אדם אחר: מכור למחשב ולעבודה, מהרגע שנכנס הבייתה יושב במחשב עד השעות הקטנות של הלילה. לא מפנה זמן בכלל לזוגיות שלנו (כמו שיחה, צפייה יחד בטלויזיה, ללכת לישון יחד וכ"ו). שיברתי איתו על כך שזה מפריע לי עשרות פעמים, לא מתוך מתקפה אלא מתוך רצון של לשנות משהו, אך - ללא הואיל. ראיתי אדם לא חם, מחושב, חומרני ומרוכז מאוד בעצמו ובשאיפות הרבות שלו להצליח מבחינה מקצועית ולהתקדם ברמות השכר. אני, לעומת זאת, חיפשתי בזוגיות יכולת לאהוב, להעריך, לתמוך ולתת. כל הדיבורים שלי איתו על כך שנפנה זמן ל"ביחד" שלנו, לזוגיות, שילמד להרגיש אותי, לראות את הצרכים שלי, גרמו לכך שמשהו בהרגשה שלי אליו השתנה. לפני מספר ימים החלטתי שזהו, אני לא יכולה יותר, והחלטתי לעזוב. פתאום הוא ניסה מאוד למנוע ממני, אפילו בכה (מעולם לא ראיתי אותו בעבר קרוב לסיטואציה של בכי) וביקש שאתן לקשר צ'אנס נוסף, תוך הבטחה שההתנהגות אליי תשתנה.בנוסף אמר כי מאוד מפריע לו הפן המקצועי אצלי, שאיני מפוקסת במה אעסוק. יש לציין שכרג איני עובדת, סיום לפני ימים אחדים בחינות של התואר. השאיפה שלו - שאעבוד במקום בו אוכל מאוד להתקדם מבחינת השכר, ואגיע לרמות גבוהות של שכר, מאחר וחשוב לו לחיות ברמת חיים גבוהה. אני, לעומת זאת, פחות מחפשת "לכבוש את העולם" מבחינה מקצועית. במהלך השיחה הוא טען שמאחר ולא היה שלם עם הקשר, בגלל הפן המקצועי שלי, התנהג אליי כפי שהתנהג וכרגע כשיודע את הכיוון שלי, שלם עם הקשר ומוכן להשתנות. שאלתי אותו האם בגלל הצד המקצועי העניש אותי??? שאלתי: מאז אותה שיחה, ההתנהגות אליי השתנתה לחלוטין. האם לסמוך על כך שזה ימשיך באופן זהה, כי איני מאמינה שאנשים יכולים לשנות תכונות בסיסיות כמו: יכולות להקשיב, יכולת לאהוב, פירגון וכדומה.... דבר נוסף - אני תוהה אם בעתיד אחליט לשנות קריירה לכזו שבה אהיה מאושרת אבל לא ארוויח 8000 שקלים, למשל נטו, הוא שוב ישנה את היחס כלפיי??? האם שווה לתת לו צ'אנס או שאני מבזבזת את זמני?? תודה!!

24/05/2007 | 01:31 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום ליטל, אני מקווה שאת מבינה שאני אינני יכולה לדעת במקומך, ממרחק ומבלי להכיר את שניכם, מה נכון עבורך לעשות וכיצד ייראה העתיד. ואני רוצה לומר לך שאפילו לו הייתי מאמינה שאני יודעת מה נכון עבורך, אני לא חושבת שהידיעה שלי הייתה עוזרת במשהו, משום שאת היא זו שרוצה וצריכה להרגיש שלמה, שמחה ורגועה. לכן, אני רוצה להציע לך ליצור לעצמך מרחב שבו תוכלי באמת להתלבט עם השאלות החשובות האלה: האם את מאמינה בו ובכם, האם את מרגישה שם מספיק מוחזקת ומאושרת, כיצד את מתמודדת עם התחושות המורכבות שלך כלפיו וכן הלאה. למרחב כזה אפשר לקרוא טיפול פסיכולוגי, ואפשר לקרוא לו בשמות נוספים - לבחירתך. בהצלחה בכל, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית