למשתתפי/ות הפורום - תהיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם גם אתן/ם מרגישות/ים תסכול עצום בכל ערב חג,ושנאה עצמית גוברת,וחוסר חשק לכל ה'משפחתיות' וכו',במקום להנות מתחושת החג-שפעם היה זמן כ"כ משמח שמחכים לו? האם זה רק אני חשה כך או שאתם מבינים אותי ואולי גם מרגישות/ים ככה? התביישתי בהתחלה לשאול זאת,כדי שלא 'אראה רע' בעיני כולם.
בדרכ אני שונא את החגים.......אבל היום לא מרגיש כלום..........חגים מסריחים חג שמח לכולם(:
אז אני רואה שאתה קצת מבין אותי,לפי מה שכתבת.
כן, חגים יכולים להיות זמן לא קל. איכשהו הם מצליחים להדגיש חוסרים, להעמיק אובדנים, לצבוע בצבעים כהים את מה שיש... חיזקו ואימצו, ואל תשכחו לטעום איזו עוגת גבינה טובה, אורנה
יום הולדת זה דבר נורא זמן של חשבון נפש כמו יום כיפור לחילוניים ביום הולדת הסבל הרבה הרבה יותר קשה...אז אתה אומר אני בגיל X והשגתי כלום מקווה שבגיל X+1 יהיה טוב יותר ואז כשאתה מגיג לגיל X+1 אתה רואה שהכל חרא ונשאר כמו בשנה שעברה.. או אולי נעשה רע יותר הכלל של נוסחת הנסיגה הזו הוא חרא....עד סוף החיים
זה מזכיר לי כל פעם מחדש כמה ברת מזל אני על המשפחה המורחבת שלי (הורים ואחים-מה שנשאר מהם)ועל המשפחה הקטנה שלי בעלי והבת שלנו . אמנם קצת באיחור אבל חג שמח.