דיכאון מרצון???

אני בת 33.העלתי אתמול השערה בטיפול שאני בדיכאון כדי לשמור על המקום שלי והצדקה לטיפול.ועכשיו מה ??אסור לי יותר ליפול כי הכל הצגה בעצם ???

החיים הם הצגה, פשוט בטיפול אתה רואה אותה מאחורי הקלעים. יש סיבה לזה שאת מרגישה שאם לא תהיי נזקקת וחלשה לא יהיה לך מקום...למה את לא יכולה להיות חזקה ובסדר ושתהיה לך לגיטימציה להיות שם, להביא את עצמך באמת ולנסות להבין מי את, להתפתח או סתם לא להיות לבד, להרגיש תשומת לב? זה סיבה מספיק טובה להשאר ולבדוק... ודרך אגב, אני חושבת שבכל הצגה יש קצת אמת. גם אם את מבינה למה את עושה משהו זה לא הופך את הרגשות לפחות אמיתיים, ומותר לך ליפול גם אם את מספיק חכמה להבין למה.. ואולי כשתרגישי בחדר מספיק בטוחה שהוא יהיה קיים בכל מחיר, כבר לא תשאלי בכלל אם עכשיו יהיה מותר ליפול או לא. אם תיפלי תפילי, ואם לא לא. ואני לא חושבת שאף אחד נהנה להיות בדיכאון..

מה פתאום? העובדה הפשוטה שהבנת משהו, ומצאת דרך לנסחו במילים, משאירה את כל הדרכים פתוחות ליצור מרחבים שלמים של התייחסות למה שהרגשת. את יכולה ליפול, ואת יכולה לקום, ובעיקר כדאי ללמוד לדבר את זה... לילה טוב, אורנה