גבולות

סתם, כדי לחלוק עם מישהו... בטיפול כבר הרבה זמן, מתקשה להביא את עצמי לשם. מתקשה להעזר, להתמך. מקפידה שלא להטריד בין הפגישות, גם כשקשה. "מטופלת ממושמעת" אני קוראת לעצמי. מגיעה בזמן, משלמת בזמן, לא הולכת באמצע גם אם נורא רוצה, לא מבטלת פגישות גם כשמאד מדגדג, מתאמצת לדבר גם אם רוצה פשוט לשתוק. היו שבועות קשים שבהם לפעמים הפגישות גלשו בכמה דקות וזה הרגיש לי לא נוח, ככה הגלישה הזו לתוך הזמן שלה. הרגשתי שאני מפריעה והיו פעמים בהם היא היתה זו שהתקשתה להפרד (לא שלי לא היו רגעים כאלה, של רצון הלשאר שם עד בלי די). ואז סיפרתי לה חלום שהיה קשור בחציית גבולות ובתחושה הטובה שהיתה לי עם זה. ומאז, היא מקפידה לסיים את הטיפול בדיוק בזמן, על הדקה. בלי חריגות, בלי גמישות. האמירה המיידית שלה היתה שצריך לדאוג שהתחושה הזו תהיה גם בתוך הטיפול ולא רק כשהגבולות נחצים. אני רואה את המטופל שלפני יוצא דקה לפני שאני נכנסת ו...פתאם אני מקנאה ורוצה גם להשאר עוד דקה או שתיים... אני יודעת שנכון יותר לשמור על מסגרת של זמן ברור לי שהיא צודקת במה שהיא עושה. ועדיין, פתאום מוצאת את עצמי מתגעגעת לגלישות האלה של כמה דקות נוספות של תשומת לב...

זרבובית נשמע שאת מאוד מנומסת ומתחשבת, באופן שזה בא על חשבונך, זה לא מאוזן. נראה לי שאת צריכה לפרוץ את דרכך - לצאת לאוויר העולם, בלי לדאוג ללא הרף, מה יגידו ומה יחשבו וכמה תפגעי בהם. נראה לי שחציית הגבולות שאת מדברת עליה, היא הרצון הבריא והאסרטיבי להיות מה שאת באמת מבפנים בלי לדפוק חשבון. זה הרבה יותר עמוק ובסיסי מחציית גבולות. כמו"כ נשמע שהפסיכולוגית שלך לא יודע לתת לך להיות מי שאת באמת. היא לא נותנת לך הרגשה נוחה להשתחרר ולהוציא כל מה שאת בצורה הגולמית והאותנטית שלך. ובגלל זה את לא מביאה את עצמך לטיפול. כי היא לא קוראת לך להביא את עצמך. ואפילו אם היא אומרת שכן - היא לא גורמת לך להאמין לה. מאחל לך אומץ להוציא את הצד הפראי שבך, ואני מאמין שגם אם בהתחלה זה יוצר זעזועים, עם הזמן זה מתאזן ומסתדר עם שאר הדברים.

שלום זרבובית, אני קוראת את התיאור ומרגישה עד כמה ה'חליפה' שתפרת לעצמך בטיפול אינה נוחה לך. ואז אני חושבת איפה עוד את לובשת חליפות שאינן במידתך, קשובה למה שהאחר רוצה, מתאפקת ומשתדלת להבליג על שלך. הטיפול שלך הוא ה-מקום לחוות את הכאב הזה לעומקו, אבל הפעם מתוך יכולת לתת לו מקום ומילים. דברי אליה את הקנאה ואת ההשתוקקות ואת הגעגועים. לילה טוב, אורנה

יש לי הרושם - ואולי אני טועה - שזרבובית לא מצליחה לדבר "אליה את הקנאה ואת ההשתוקקות ואת הגעגועים", שהגבול המדויק ששורטט חסם אותה דוקא במקום שבו היתה איזו פרצה קטנה בגדר.... אבל אולי אני טועה ומדברת מרחשי ליבי.