מוות שמסרב להגיע

המוות המתוק והמשחרר שלי מסרב להגיע מדי יום נקטלים אנשים בכל מיני דרכים ורק אני נותר כאן לסבול ...ואני לא מבין למה?למה החיים הללו נמשכים......ואנשים טובים יותר ממני נקטלים בגורל שלא מגיע להם לעיתים אלו אנשים שיש להם חיים ראויים בניגוד אליי אני לא מבין למה זה טוב להמשיך הרי כולנו יודעים את סוף המאבק גם אם אני אצליח וגם אם אכשל סוף המאבק יהיה מוות.....אני לא רואה שום מוצא אחר.......ושוב חוזרים ללימודים הארורים הללו שגרמו לי לכל הצרות ומגבירות את הלחץ שבו אני מצוי מצד אחד אני ממשיך לבצע כל מיני בדיקות (הבדיקות שאני מבצע רציונליות לחלוטין והן חלק ממעקב רפואי בעקבות העניין ואני מלווה על ידי רופא) ומצד שני אני צריך להצליח בבחינות שאין לי חשק לחשוב עליהן..והמוות מסרב לפגוש בי...אותו מלאך מוות מופלא שישלח אותי למקום שאליו אני ראוי לגיהנום

מיסטר בלו שבת שלום, ברכות לרגל סיום השביתה. עם כל הקושי בהתמודדות עם הלימודים, נדמה לי שההתמודדות עם הריק קשה יותר. נסה לגייס את מרב המאמצים כדי לסיים את הסמסטר כמו שצריך. אפשר להעריך הערכה זהירה שתהיה מידה של התחשבות מצד המרצים, והבחינות יינתנו עפ"י מידת החסד והרחמים. מאחלת לך שהמלאך היחיד עמו תיפגש יהיה קופידון... לילה טוב ליאת

זה הקטע שהלימודים פחות מעניינים אותי יותר מעניין אותי הכאב שלי........שלא מפסיק...