פחד מעזיבת טיפול

היי ליאת, מה שלומך? אני חושבת המון לאחרונה לעזוב כבר את הטיפול, הרי אני מרגישה שהוא לא משנה שום דבר בחיי (אחרי שנה וחצי), ושאני ממשיכה רק להיות שם. אבל אני נורא מפחדת לעזוב, לא יודעת למה? כל פעם שאני מחליטה שזהו זה, אני מופיעה לעוד פגישה ואומרת אולי פעם הבאה!!!! למה אני מפחדת מלעזוב למרות שאני כן רוצה? ואם אני רומזת שנמאס לי או שאני חושבת לעזוב, היא מתחילה לדבר על הנושא ומשכנעת אותי בלהשאר? לפעמים אני מרגישה טוב איתה ולפעמים אני מרגישה שאני תקועה שם בלי יכולת או אומץ לעזוב? מה יקרה אם אעזוב באמצע תהליך חשוב? איך את מסבירה מה שקורה לי? תיהני מחר מהשרב, אני מתה על שרב ושמש.....

ערב טוב, אם תקראי את תשובתי האחרונה לכרמית, אולי תמצאי בה משהו שידבר גם אליך. נדמה לי שגם את רוקדת את הטנגו המפורסם של "שני צעדים קדימה אחד אחורה", מתוך תקוה להישמר מקרבה מאיימת מצד אחד, ולהישאר מחוזרת ורצוייה מצד שני. את מציינת שהטיפול לא שינה דבר בחייך, כאשר למעשה לא תיתכן פניו?ת לעניינים אחרים כל עוד את עסוקה בקשר עצמו, בבדיקת כדאיותו. אני מאמינה שאם וכאשר תצליחי לבסס אמון בסיסי במטפלת ובטיפול, תתאפשר עבודה נפשית שתניע שינוי ממשי בחייך. עד אז, המשימה הבוערת דוחקת כל סוגיה אחרת למצב המתנה. יתכן שהחשש שלך מעזיבת הטיפול קשורה באופן כלשהו לידיעה פנימית עמוקה, שאין בטיפול או במטפלת כל דופי, והקושי הוא שלך. כאילו קיים בתוכך איזה קול פנימי המפציר בך להמשיך להילחם על עצמך, ולא לוותר. לשאלתך "מה יקרה אם תעזבי?", התשובה שלי היא, מן הסתם, "כלום". לטוב ולרע. לעומת זאת, אם תישארי, יש סיכוי שמשהו טוב יקרה. לתחושתי, את יודעת זאת. בהצלחה בכל החלטה שתקבלי ליאת

היי ליאת, כתבת לי "אני מאמינה שאם וכאשר תצליחי לבסס אמון בסיסי במטפלת ובטיפול, תתאפשר עבודה נפשית שתניע שינוי ממשי בחייך..." איך אפשר להגיע לאמון בסיסי באדם זר שנכנס פתאום לחיי, הרי אני לא נותנת אמון באף אחד, אפילו לא בעצמי.... אז כנראה המשימה שלפני היא מאוד קשה. ואני מאלה שמוותרים בקלות מול משימות קשות.!!!! מצד שני, התלות הזו בה, מתישה אותי ואני מענישה את עצמי על זה (כמו שגיבורה עשתה השבוע) בזה שאני מבטלת פגישה שאני נורא מחכה לה כל השבוע. שם, אני לא אני..... הלוואי שמישהו יוכל להסביר לי מה קורה איתי, כי אני ממש עייפה ובא לי כבר להשתחרר ולעוף...