בכי

שלום לך , יש לי שאלה, דיברתי אתמול עם המטפלת שלי על הקשר בינינו. מה משמעתו? מה הוא נותן לי? מה היא בשבילי? ולהפך? היא בכתה, ממש הזילה דמעות והסבירה לי עד כמה אני חשובה לה. זו פעם אולי שלישית שהיא בוכה וכבר דיברנו על זה (הבכי הקודם היה לגבי נושא אחר). מה שמפריע לי בזה, לא שהיא אינה מצליחה להכיל אותי, או שהיא נראית חלשה בשבילי, אלא דווקא שאני חוסמת את עצמי מלבכות, כי אני לא רוצה שהיא תראה עד כמה היא חשובה לי, ועד כמה אני צריכה אותה, למרות שלפעמים אני חווה אותה שכפוגעת (כשמחזירה אותי לאירועים קשים). אני לא יכולה לסבול את הבכי שלה, אני נחנקת, משפילה עיניים ומתפללת שהפגישה תסתים בכדי לצאת ולפרוץ הכל החוצה. תודה, סופ"ש נעים

שלום שיר, הנושא של מטפל הבוכה בטיפול נדון כאן בעבר, ואני ממליצה לך לעשות חיפוש קצר בפורום ולקרוא את מה שכבר נאמר. לעצם העניין, אני מסכימה שלבכי של המטפל יכולות להיות השלכות על יכולתו של המטופל לחוש מוחזק ומוכל. אני חושבת שעל המטפלת שלך לדעת מה מעוררת אצלך התנהגותה זו, כחלק מהדיון על היחסים שלכן. עליך לזכור שמטפלים בהחלט יכולים להיקלע במסגרת הטיפול למקומות מציפים משל עצמם, עליהם אפשר (וצריך) לעבוד במסגרת ההדרכה או הטיפול שלהם. דברי איתה על כך, או הדפיסי לה את פנייתך אלינו. בהצלחה ושבת שלום ליאת

תודה ליאת על תשובתך, אנחנו כבר דיברנו על זה. אבל היא פשוט אינה יכולה לשלוט בעצמה. ואני לא יודעת אם היא עוברת הדרכה או שלא.... ואם אני אעיר לה עוד פעם, היא תגיד שלכולנו יש רגשות ... אני פשוט יוצאת עם הרגשה רעה אחרי זה, ואני לא יודעת איך להעביר לה עד כמה זה עושה לי רע. אני אפילו חשבתי הפעם במקום לשבת שם חנוקה פשוט לקום וללכת!!!!!