הכנסת ילד ראשון לגן לקראת בואו של אח

שלום, בני בן שנה ושלושה חודשים. אני צפויה ללדת באוגוסט הקרוב (ההפרש ביניהם יהיה שנה וחצי). כיום בני נמצא עם מטפלת בביתנו. היא מטפלת מדהימה והוא קשור אליה מאד. אני חייבת לציין שהיא משקיעה בו, מלמדת אותו המון דברים חדשים, ואני והיא מאד מחוברות מבחינת גישת הטיפול בו. נאמר לי על ידי מספר אנשים, כולל חברה שלי שהיא גננת, שעדיף להכניס אותו לגן לפני הלידה הצפויה. זה אומר, להכניס אותו לגן עוד כחודש וחצי, בתחילת יולי, כשהוא יהיה בן שנה ו-5 חודשים. האמת שתכננתי להכניס אותו לגן בסביבות אוקטובר שנה הבאה, כשיגיע לגיל שנה ו-8 חודשים. המחשבה שהוא צריך להיפרד מהטיפול הצמוד והמסור של המטפלת עוד חודש וחצי ולהיכנס לגן מאד קשה לי. ברור לי, שכניסה לגן היא צעד קשה לאמא ולעתים קרובות גם לילד בכל שלב שהוא. בכל מקרה, הכוונה היא להכניס אותו לחצי יום, עד השעה אחת ואז המטפלת תוציא אותו מהגן ותיקח אותו להמשך היום הביתה. שאלתי היא, האם מנסיון וידע, באמת עדיף להכניס אותו לגן לפני הלידה, כדי למנוע מצב שהוא יראה אותי בבית צמודה לתינוק? או שאולי להצמד לתכנית המקורית ולהכניס אותו לגן באוקטובר. אני יודעת שהיתרון בלהכנס לגן ביולי הוא שקבוצת הילדים כבר מגובשת, ואין את הבכי והצרחות של תחילת שנה. גם למטפלות יהיה יותר זמן ורגישות כדי לקלוט אותו כמו שצריך. מבחינת אופי, הוא ילד מאד נח שיש לו סדר יום קבוע ומסודר. הוא אוכל טוב, ישן טוב, מבין הכל ומשתף פעולה. בנוסף, אני בכל מקרה מתכוונת להחזיק את המטפלת גם לאורך חופשת הלידה, כי חבל לי לפספס אותה גם בשביל הילד השני. אני ממש מתלבטת ואשמח לקבל עזרה. המון תודה!

שלום הולה, את מעלה דילמה ממשית. למטבע הזו יש מספר פנים, ואת כולם עליך להביא בחשבון. אישית, אני מאמינה שאם יש ברירה, גיל שנתיים הוא גיל אופטימלי להכניס ילד לגן. זהו גיל בו קיימת מידה של בשלות לפרידה מן האם (או ממטפלת "אחד על אחד" שהייתה מכווננת לצרכיו, ללא תלות בשעון, בסדר יום שרירותי או בצרכים של ילדים נוספים). בגיל שנתיים ילדים כבר בשלים להיגמל מחיתולים, לקיים תקשורת מדוברת בסיסית, ולקיים אינטראקציות חברתיות ראשוניות עם בני גילם. מצד שני, לא מומלץ לחולל שינויים רבים מדי בחייו של ילד בבת אחת. אם תמתיני עד לאחר הלידה, באמת יתכן שזה יהיה מאתגר מדי עבור כולכם. מצד שלישי, כמו שאמרת מאד נכון, קל יותר לקלוט ילד בגן כאשר האווירה נינוחה ושגרתית, כאשר אין בכי וצעקות, וקיימת פניות מצד גננות או מטפלות. מצד רביעי, חופשת הקיץ שקיימת כמעט בכל הגנים במהלך אוגוסט, עלולה ממילא לקטוע את רצף הקליטה בגן, מה שלא יחסוך לו את הקליטה המחודשת בספטמבר, שלא לדבר על חגי תשרי. מצד חמישי, מדובר בילד נבון ומשתף פעולה, שעשוי לעבור בשלום כל אבן דרך התפתחותית. אפשר להמשיך כך שעות...הרי אין חוקים חד משמעיים בנושא. משברים התפתחותיים הם בלתי נמנעים, ורוב הילדים מתמודדים עמם בהצלחה. כל החלטה שתקחי תוכל לעבור בשלום אם תשכילי לבצע אותה מתוך שלמות, שקט ושלווה. קנאת אחים היא עניין צפוי וטבעי, ללא קשר אם יהיה בגן או לא. גם משבר זמני עם הכניסה לגן הוא כמעט אוניברסאלי, והוא עלול להיחוות כמשבר כמעט בכל גיל. מאחלת לך לידה קלה ונעימה, התמודדות טובה עם כל השינויים בחיי כולכם, ומינימום קשיים ובעיות. אשמח לשמוע מה החלטת, ואיך הולך. בהצלחה ליאת

ליאת שלום, תודה רבה מקרב לב על התשובה המעמיקה והמפורטת. אין ספק, שכל הנקודות שהעלית, הן בדיוק הנקודות והדילמות בהן אני מתלבטת. אני חייבת לציין שהתייעצתי עם אימהות נוספות ששמו דגש על חופשת הקיץ, שממילא עלולה להוות קושי בקליטה, בגלל חוסר רצף. תחושת הבטן שלי וגם העובדה כי אני מכירה את בני בצורה הטובה ביותר ורואה את דרך ההתמודדות שלו בכל מיני מצבים (נרגע בקלות, יודע להמתין בסבלנות, בוגר יחסית לגילו ומשתף פעולה), גורמת לי להעדיף לדחות את הכניסה לגן עד לאוקטובר (אגב, אחרי החגים...). מכיוון שעד היום אני זורמת איתו בסדר היום ולא מאלצת את המטפלת לקבע אותו לשעה קבועה, לפחות בכל הקשור לשנת הצהריים שלו, אני נוטה להמשיך עם זה בינתיים, כי נראה לי שזה הדבר הטוב ביותר בשבילו. כמו שאמרתי, אמנם אני זורמת איתו לפי "השעון הפנימי שלו", אבל שלא ישתמע מכך שכל יום שונה מהשני. הוא ילד מאד מסודר עם סדר יום קבוע שהולך לישון פחות או יותר בשעה קבועה (אבל לא לפי שעון הגן...). אני חשה, שלמרות "בגרותו" היחסית, הדבר הטוב ביותר בשבילו בינתיים יהיה להמשיך בטיפול של אחד על אחד ואין לי ספק שהוא לא יפסיד כלום מדחיית הכניסה לגן. גיל שנה ושמונה חודשים נשמע לי כבר סביר יותר ואת רק מחזקת את הרגשתי. אני מאד מאמינה שמה שאת משדרת ואיך שאת בתור אמא מתמרנת את הדברים מועבר לילד ומקנה לו תחושת ביטחון. אני מקווה להצליח במשימה לאחר הלידה ולהיות מספיק קשובה ומעניקה לבני הבכור, תוך טיפול בתינוק החדש. שמחתי למצוא כאן תמיכה מקצועית, וייתכן (ואף סביר להניח) שניפגש גם בעתיד מעל דפים אלה. תודה רבה! הולה