אורנה היקרה,אורנתי.

אני בהריון.לא רוצה את זה!לא יכולה!אני יודעת שאני צריכה לעשות הפלה ומהר.אבל אני מפחדת.שזה ירדוף אותי. אני לא מצליחה לחשוב על זה כגוש תאים,אני חושבת על הילד שאני אמית. אני בשוק, כי רק פעם אחת...ולא היו סימנים.קיבלתי אחכ מחזור.... עשיתי את הבדיקה כי זמן רב אני לא מרגישה טוב.חולשה ובחילות.לא האמנתי שזו תהיה התוצאה. אני לא יודעת מה לעשות.אני שונאת את עצמי - מטומטמת חסרת אחריות שמסבכת לעצמה את החיים. לא יכולה לקחת שום החלטה.איפה אני ואיפה החיים? הם יותר מהירים חזקים ויפים ממני.אני לא יכולה להם.אני מיותרת.נסחפת בהם סתם.מה עשיתי?מה אעשה?

ויק יקרה, וואו, איזה טוויסט בסיפור חייך! אני לא בטוחה שאני יודעת מה לכתוב: סיבוך? אושר פוטנציאלי? מה שברור לי הוא שהטוויסט הזה מחייב דיבור ודיבור ועוד דיבור. עשי זאת, ועדכני אותי בבקשה. מופתעת איתך, אורנה

ויק יקרה. כמה מסובך,כמה קשה,כמה מפתיע,כמה משמח, כמה רגשות מעורבים עלו אצלי כשקראתי אותך... שומעים את הכאב שלך מבין השורות. לא פשוט לקחת החלטה לכאן או לכאן. אך אם זאת... שמחה בשבילך,שמחה איתך ... בשורות כאלו תמיד משמחות ומרגשות אותי. וכן נכון,יודעת שלא פשוט להביא ילד לעולם בנסיבות לא פשוטות. את לא כזו,את לא כל מה שכתבת! את לא צריכה לשפוט את עצמך בחומרה. עשי מה שנכון לך. ויודעת שזה קצת לא ברור כרגע מה נכון. ואני מצטרפת לאורנה,באמת כדאי לדבר על הדברים. כדי שהתמונה תתבהר לך.ואז יהיה אולי קל יותר. ואשמח אם תעדכני.... דואגת וחושבת עלייך,ויק יקרה.