קושי במהלך טיפול

שלום רב, אני אשמח לקבל נקודת מבט על התרחשות שחוויתי בטיפול ואשר מציקה לי. אני יודע שזה תמיד נושא רגיש ובכל זאת. אני נמצא בטיפול אצל מטפל ואנחנו חווים קושי שקשור ליכולת שלי לתת אמון ולתהיות לגביי ההמשך. ואז במהלך שיחה טעונה ביני למטפל שיקף לי המטפל שאני סובל מפחד, סהלה ואפילו פאניקה. באותו רגע הרגשתי ממש לא טוב כאילו שנוגעים לי בעצב. כנראה שלא הייתי מוכן לזה בהקשר של השיחה הטעונה וכנראה שחוויתי את השיקוף ממקום מתעמת ולא מכיל. ניסיתי בהמשך הפגישה להביט בענין בחיוב אבל עוד באותו היום החלו להופיע לי פצעונים מטרידים ברחבי הגוף כמו שמעולם לא היו לי. טרם דיברתי עם המטפל אל מם הסתם אני חושש שמא אני לא בידיים בטוחות. מה דעתכם? כיצד עליי לנהוג? האם זוהי התנהלות תקינה עד כמה שניתן לדעת? תודה יניב

שלום יניב, ניתחת את הדברים ברגישות ובחוכמה, ורק דבר אחד חסר: הדיבור עם המטפל על תחושותיך. אל תמתין עד שתדע אם אתה בידים בטוחות, משום שלמעשה זוהי אחת הדרכים המשמעותיות ביותר העומדות לרשותך לבחון את עומק הקשר עם המטפל. תאר בפניו בכנות את ההרגשה הקשה במהלך הפגישה, את חוויית הנגיעה בעצב באופן מתעמת ולא מכיל, ואת הפצעונים המטרידים שהופיעו על הגוף אחרי הפגישה. התבונן באופן בו הוא מתייחס לחוויית הזרות שחווית בטיפול, לשינויים בהרגשתך לאורך הפגישה (האם כעת אתה מרגיש מוכל ומוחזק?) וכן הלאה. בכל טיפול ישנן אי הבנות וקשיים, השאלה היא האם אפשר לעשות שם דיבור מעמיק וכנה. בהצלחה, אורנה

היי שוב תודה על העיצה הרגישה והחכמה שנתת לי. אכן שיתפתי את המטפל שלי בתחושות שלי וזו היתה שיחה ארוכה ולא קלה אבל מאד פתוחה ובוגרת. מסתבר שגם למטפל לא תמיד ברור עד כמה מטופל יכול להיות רגיש ופגיע. לקח לי זמן להמחיש לו את המקום שבו הייתי זקוק להכלה. היה ברור שזו שיחה "קריטית" להמשך הקשר ביננו והיה מעין מו" מטפורי ביננו. הוא גם אמר לי שהוא אוהב את השיחות איתי. בקיצור הוא איחל לי בהצלחה כך שזו היתה שיחת סיכום. ואני נותרתי עדיין עם תחושות חוסר נוחות פיזית ממש זמן קצר אחרי הפגישה ועם עצב והבנה שפיתחתי רגש כלשהוא כלפיו, רגש שלא קיבל ביטוי. סיימנו את השיחה בתובנה כלשהיא אבל ברגש, ברגש לא נגענו וחבל. ואני מניח שגם לו לא קל. אני עדיין גאה בעצמי על השיחה הזאת שפעם הייתי פשוט נעלם ועל כך אני מודה לך.