מחשבות על מוות בילדים

שלום, לחברה שלי יש ילד בן 4, והוא חושב על מוות לאחרונה בסגנון של: "אמא, אם אני אמות, אתם תהיו עצובים"? היא מוטרדת ובוכה מלא.. האןם זה טבעי שזה מעסיק אותו? האם זה הגיל הנכון? גם המוות של עצמו זה עניין שצריך להעסיק אותו? תודה רבה תותי

השאלה הנוספת היא בעצם - מה כדאי לעשות? האם לא להיבהל ולתת לזה ביטוי וזהו? האם לדאוג שמשהו קורה?

תותי שלום, זה די נדיר שילד בגיל 4 יעסוק במוות של עצמו. חשוב להבין האם קרה אירוע משמעותי בהקשר זה במשפחה (גם אם לפני שהילד נולד). וחשוב עוד יותר לדעת האם הוא מדבר גם על חוסר רצון לחיות או שמדובר בשאלה הנראית ללא הקשר. אם הוא מדבר על חוסר רצון לחיות הייתי מפנה אותו לאיש מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר ילדים), כדי שיעריך את מצבו. במקרה השני הייתי ממליץ לפנות להתייעצות ולהדרכת הורים עם פסיכולוג ילדים. בכל מקרה, הדבר החשוב הוא להבין על מה מדובר כאן. כי יש ילדים הסובלים מדכאון וצריכים טיפול. אלו המביעים חרדה לגבי המוות של הוריהם או של עצמם יכולים להיעזר בטיפול, אך כאן בעיקר חשובה התגובה של ההורים שתהיה שקולה ומדודה (ככל האפשר כמובן) ותקח בחשבון שהילד לא מודע לגמרי לכל המשמעויות של דבריו. לילה טוב, דרור