בשם ההתנגדות

רציתי לשאול שאלה שמאד מטרידה. בעבר הייתי בטיפול והייתה שם הבנה מלאה ועדינות. אחר כך ניסיתי טיפול אחר והמטפלת מדברת אליי במה שאני מרגישה ככעס של ממש וחוסר עדינות מוחלט ומאד מעליבה אותי. היא טוענת כביכול שאני מתנגדת ולא משתפת פעולה. אני פשוט לא מבינה. איך זה יכול להיות כל כך שונה? האם זה בסדר שמטפלת מדברת אליי ככה? ממש כאילו היא עצבנית עליי על משהו? ואני גם לא חושבת שאני מתנגדת, פשוט לפעמים מה שהיא אומרת ממש לא מדבר אליי. מה אתם חושבים? לעזוב טיפול כזה? או שדווקא יש סיכוי שזה יעזור לעומת הטיפול הקודם שהיה מכיל וטוב אך לא הניב תוצאות?

תמי שלום, מטפלים שונים זה מזה בהתאם לתיאוריה על פיה הם פועלים ועל פי האישיות שלהם המכתיבה להם את הדרך בה הם מעדיפים לעבוד. לעיתים קרובות יש קשר בין שני המשתנים הללו. ייתכן שאת נמצאת כרגע בטיפול אצל מטפלת מעמתת יותר, המנסה ל"הכנס"בהגנות שלך, דבר היכול להיחוות כמעליב ותוקפני אך במקרים מסויימים עשוי להועיל. ייתכן גם שקורה משהו לא טוב בין שתיכן שלא קשור למשתנים הללו. אם כך הדבר על המטפלת להיות מודעת אליו ולנסות לעבוד על זה עם עצמה ואיתך. גם את יכולה להעלות את זה. בעיני המידה היא מה את מרגישה שיכול לעזור לך. מדברייך נשמע שבטיפול הקודם לא סבלת אבל גם לא הרגשת שעזר לך. אם כך בדקי האם מה שקורה עכשיו מתאים לך, או שהוא בלתי נסבל עבורך, ובהתאם לזה תחליטי אם להמשיך או לא. בהצלחה, דרור