אולי מישהו יכול לשתף איך הטיפול עזר לו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/05/2007 | 00:13 | מאת: טלילי

שלום שוב, אני מנסה להבין איך הטיפול יכול לעזור. אולי מישהו כאן בפורום יכול להביא לי דוגמא יחסית קונקרטית למשהו מסויים שהטיפול עזר לו. זה מאד חשוב לי . זה נורא מוזר כי למרות שאני בטיפול, ועד כמה שמבחינה תיאוריטית יש לי הרבה ידע בתחום, אני פשוט איפשהו לא מבינה איך זה יעזור או באיזה מצב וכו'. אני חושבת שדוגמאות מאד יכולות לעזור.תודה רבה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
06/05/2007 | 01:09 | מאת: ליאת מנדלבאום

טלילי (חולה על השם שלך) נחכה לתגובות מאנשים טובים. אכנס מחר לראות, ומבטיחה להוסיף גם משהו משלי. בינתיים - שיהיה שבוע טוב ונעים ליאת

06/05/2007 | 07:38 | מאת: טלילי

תודה רבה ליאת. מחכה שאנשים יכתבו.... ותודה רבה לכולם......

06/05/2007 | 13:00 | מאת: א.פ.ס.ח

שלום לך, אני דווקא מרגישה יותר כמוך. כלומר אני לא מצליחה להבין איך הטיפול יעזור לי, למרות שאני שם שנה וחצי, ואני ממשיכה ללכת למרות כל ההתלבטויות וכל השאלות שעולות לפני ואחרי כל פגישה. אולי זה תלוי באישיות ואיך כל אחד רואה את המטפל שלו, ושזה בטח תלוי בסביבה ובאירועים שעבר בחיים. נכון שאני רואה את הדברים עכשיו באמצעות "עין" אחרת, אבל לרוב אני חוזרת למה שאני חושבת ואיך שאני רואה וחוויתי את הדברים. אבל עצם ההקשבה למילים שלה עושה לי "רעש" בראש ואי שקט ועוזר לבדוק דברים בצורה אחרת. אני יודעת שההתנגדות הזו גורמת לתקיעות שלי, אבל עדיין בשלב הזה לא מצליחה יותר. מקווה שעם הזמן אצליח להבין ולחוות את הטיפול כמשהו באמת עוזר. מאחלת לך הצלחה.

06/05/2007 | 16:18 | מאת: טלילי

תודה רבה לנויה ,נועם וא.פ.ס.ח, זה יפה מצדכן שפתחתן לי חלון למשהו כל כך אישי.. אני מאד מעריכה. ליאת, הבטחת גם את להתייחס..... ובנוסף, אולי יש איזה ספר שאתם יכולים להמליץ שמתאר בצורה טובה? אפשר גם ממש ספר מקצועי. שוב, המון תודה.. ואם יש עוד למישהו דוגמאות נוספות זה מאד יעזור לי

06/05/2007 | 16:38 | מאת: **

הי טלילי, את יכולה לנסות לקרוא את "פרויד ומעבר לו""

07/05/2007 | 01:52 | מאת: טלילי

ליאת.. חיכיתי לחלק שלך....הבטחת להוסיף גם את היום.........

07/05/2007 | 14:23 | מאת: מנסה

הי טלילי חמודה ויקרה, עוד תקף לכתוב לך? אוהבת שאלות חשובות כאלה. יש בה המון תקווה מהולה בכאב בדרך ששאלת. בעיניי, כאילו אמרת 'גם אני רוצה, גם אני רוצה לחיות טוב ולהצליח ולדעת. כבר יש לי קצת כלים, אנא, אני תלמידה נבונה וחרוצה עם המון רצון טוב, אנא ספרו לי שניתן ללמוד להשתמש בהם וגם בחדשים לבנייה וצמיחה. אנא אמרו לי שבחרתי במסלול אפשרי שניתן לראות בו תוצאות של ממש בעתיד. ספרו למה ניתן לצפות...'. כל-כך יפה (וקשה) לקח?ת את הקנאות הקטנות הללו ולרצות לצמוח מהן כדי להיות. להשתמש בהן למטרת גדילה ולא למטרת הרס. לומר "הי, כאן גם אני יכול לנסות" ולדחוק הצידה את "נו, אם כך, אז אין לי סיכוי..."; להתמקד ברגע הקטן ולא בזה הגדול והרחוק והמפחיד. לחפש מטרות ריאליות. שאלה מסובכת כל כך. כל קודמיי כבר הזכירו. גם אני מחפשת לה מענה אישי כל הזמן. אני מניחה שכל עוד אנחנו נמצאים בתהליך טיפולי, המטפלים שלנו מאמינים שיש לאן להתקדם, שיש מקום להיעזר, שיש סיכוי להיטיב וששווה לנסות. לאט ובטוח. זה כשלעצמו סימן. איש איש בדרכו הוא, מטרותיו המשתנות והקצב שלו. אין יודעים מראש ולבטח מהי הדרך. אין יודעים בדיוק אנה פנינו מועדות וקשה לדעת למה לצפות. ובכלל, אולי לעולם לא ניתן יהיה להבין איך קורה מה שקורה. מבחינתנו, האמת, חשוב שנגיע למקום בטוח ויציב יותר, גם בלי לדעת ממש 'כיצד'. כן, יש בשביל מה להסתקרן. זה היופי. פתאום להיות שם ולגלות בהפתעה. לא בהכרח דברים חיצוניים. בעיקר פנימיים שאינם נגלים לעין. תחושתיים. המממ בשביל לראות אם ניתן להגיע לאנשהו צריך לנסות. לעתים להתעקש עוד ועוד ועוד. ניסיתי לעשות את המבחן לעצמי וחיפשתי בנרות מאמצע הדרך. הכנתי רשימה, אחר-כך הבנתי שהיא אינטימית ואישית, עמוסת מילים לעייפה ואולי גם לא רלוונטית לכאן. ובכן, ארזתי לי ואקח איתי; ובכל זאת, אשאיר את המשפט האחרון שהיה בה: מה שבעיקר הטיפול מלמדני מתוך החוויה הוא - "מהו טיפול". זה אינו דבר של מה בכך. המטרות שלי בטיפול הן לא גרנדיוזיות חיצוניות ולא תהיינה כאלה. על פניו נראה שהן רדודות מלכתחילה. ומבפנים - מקווה שיקרה שם משהו נקודתי וכבד משקל, ולא, לא קוסמי הזוי. בר השגה בעולם. לסיום, ומבלי לפרק, יודעת שהטיפול כדבר שלם טוב לי, למרות שהוא קשה וכואב להחריד ועל פני השטח לא רואים הרבה. בשלב זה, עדיין, הוא חשוב לי ברמה של חיים ומוות של הנפש. טלילי, מאחלת לך המון הצלחה, נחזיק לך אצבעות

07/05/2007 | 15:01 | מאת: טלילי

למנסה..קראתי את השורות הראשונות שלך ודמעות עלו לי בעיניים. זה מדהים. כאילו קראת את מחשבותיי ותקוותי והבנת את אישיותי מהשאלה ששאלתי. אכן, אני כואבת נורא אך מלאת תקווה בלתי נדלית.. ואכן תלמידה מאד חרוצה שמוכנה להשקיע עד אינסוף.... תודה רבה רבה לכולכן שעונות, אני כל כך מעריכה..............

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית