מעוניינת בכמה שיותר דעות...

שלום לכולם נפרדתי לפני כחודש מחבר שעברתי לגור איתו מייד לאחר ההיכרות. בתחילת הקשר הדברים היו מעבר לכל מציאות אפשרית.. מעולם לא היכרתי אדם שהבין אותי ושהרגשתי שייכת ואהובה כ"כ. היו לנו הרבה רגעים של שלווה, כפי שלא היכרתי קודם.. הרגשתי ביטחון. לפני כן היו לי הרבה מנהגים והרגלים רעים שקשורים בבנים ובסמים קלים, שנפתרתי מהם בזכותו. העניין הוא שגם לו היו הרגלים מהבית שהם בלתי נסבלים. הוא הביא איתו חוסר מודעות לניהול בית, אם מההיבט הכלכלי (בעיקר) אבל גם החברתי. הוא בא מ"שכונה לא משהו", ולכן כל ריב שלו עם אנשים מסתיים באיומים או מכות, למשל. אני באה מחינוך אחר, שבו בכלל אין את המושגים האלו. כמו כן ההיבט הכלכלי.. כושר הבזבוז שלו פשוט נפלא (אפילו שאני במצב כלכלי טוב הרבה יותר) ולא עוזר שום דבר- תמיד היו ריבים על כסף ("תפסיק לבזבז,תפסיק לקנות לי מתנות" וכו') ועל החברים שלו, שהם אנשים לא לטעמי. היום אחרי חודש אני רואה שוב מה קורה סביבי, איך כל שאר הגברים כפי שהכרתי קודם לא יודעים את המשמעות האמיתית של אהבה ונתינה (זה לא שפגעו בי בכוונה, אלא שרצו ולא הצליחו להגיע אל האמת שלי) וקבלה וטוב לב אמיתי. מצד שני אני דואגת שלחזור אליו מכניס אותי למה שנקרא "מעגל העוני" כי באמת הוא משכונה לא משהו וזה ניכר בהתנהגות ובסביבה. כמו כן אני דואגת שאם אני אנסה שוב וזה לא יילך אני אפגע באמת, כי אליי הוא תמיד התנהג ממש בכפפות של משי אבל אני יודעת למה הוא מסוגל... לפעמים הוא ממש מפחיד אותי (לא שיש לי סיבה, אלא ממה שראיתי איך הוא "פותר בעיות" עם אחרים). אבל שוב.. אני בחורה מאד נאה ומחוזרת אבל מעולם לא ראיתי מישהו שיודע כ"כ לאהוב, וקשה לי לוותר עליו בגלל שהוא אדם ממש מיוחד. אחרי שנפרדנו הוא עבר דירה וראיתי שהוא דווקא מתחיל להתארגן על הדברים, יצא לי במקרה לדבר עם השותף שלו שאמר שהוא סיפר לו כמה שהראתי לו את הדרך הנכונה לחיות ושהוא ממש שמח שהוא הכיר אותי... האם זה סימן שהוא יכול להשתנות וקצת יותר להיות דומה לעולם שממנו אני באה? אנחנו בני 26 וקשה לי לדמיין את עצמי משתנה אם הסיפור היה הפוך אבל אולי הוא הבין שהוא לוקח את החיים שלו למקום לא טוב? מה אתם אומרים? (עכשיו אני אצל ההורים אבל הוא אומר שכל עוד אני לא פוגשת מישהו הוא מחכה לי ונאמן לי).

דילמה ממש לא פשוטה... קחי בחשבון שלפעמים השינוי הוא רק זמני. שינוי שמטרתו להחזיר אותך אליו.... שינוי שלא מתבצע מתוך רצון פנימי אמיתי לשינוי אורח החיים. עדיף לא לשמוע למה שמספרים מסביב. כל אחד מספר את מה שהוא רואה בעיניים שלו,ולפעמים רואים את מה שאת היית רוצה לראות... ומי אמר שזה אמיתי ומציאותי? אני חושבת שעדיף לך להמשיך בחייך, שינוי אמיתי זה שינוי שמתבצע לאורך הרבה זמן, זה תהליך ארוך ולא דבר שקורה בכמה שבועות. ואם הוא באמת רוצה בשינוי אז צריך לראות תוצאות, וזה אומר - להיפרד מהחברים שלו וממה שמזיק לו(אלא שאת לא אוהבת) לשנות חשיבה לשנות התנהגויות. אם זה אמיתי זה צריך לקרות לאורך כמה שנים, להחזיק מעמד. אני הייתי ממשיכה בחיי, למרות הקושי, תאמיני לי שיש עוד אנשים שיודעים לאהוב, צריך רק למצוא אותם ... קשה לחיות עם אדם ששונה ממך בדברים כל כך חשובים כפי שתיארת ! בהתחלה חושבים שהכל יסתדר והאדם ממולנו ישתנה, אבל אחר כך מגלים שזה זמני, וזה הרבה יותר קשה ממה שחשבנו, וכשיש ילדים זה עוד יותר קשה. זוגיות טובה שמחזיקה זמן , לדעתי, זו זוגיות שבה יש חשיבה בסיסית דומה. אחרת, זה יוצר חיכוכים ומריבות. רק צרות. בהצלחה.

שלום ורוד אני חושבת שעליך להמשיך הלאה, כיון שיכול להיות שהשינוי הוא זמני ואם במשך כל הזמן הזה הוא לא השתנה והוא יכול לחזור למה שהיה בעבר וחבל שבסוף הכל ירד על הראש שלך ואת תצאי מפסידה בגדול מהסיפור כמו כןהוא נראה כטיפוס לא הכי רגוע,והוא גדל בסביבה שונה ובאמת חבל להפסיד את החיים העתידים שלך ולקשור אותם עם מישהו שלא כל כך מתאים לך... ואל תדאגי מי שצריך להיות שלך יהיה שלך יש דברים שהם לא בידינו, אבל עליך להחליט איך את מעונינית שהחיים שלך יהיו בהמשך.. ותבדיקי בזהירות רבה מה מתאים לך, אל תבני על שינוי של הבן זוג- זה בד"כ לא הולך.. הרבה ניסו לפניך. בהצלחה רבה רבה... העיקר שתיהיה נחושה ובטוחה בהחלטתך-הרי זה החיים שלך ואת בוחרת אילו תכונות עיקריות בבן זוג, ואל תאמיני באהבה ממבט ראשון זה יכול לגרום לפרידה ממבט שני. אהבה אמיתית היא אהבה שנבנת לאורך זמן רב עם הבנה,כבוד,מחילה,נתינה והמון סבלנות,וכדי לזכות באהבה אמיתית צריך בסיס משותף וכבוד-והאהבה תבוא. לילה טוב..

שלום ורד, כמובן שאיש לא יוכל להחליט במקומך מה לעשות, שכן בענייני הלב לא תמיד עובדים שיקולים של היגיון. גם אני, כמו שתי קודמותי, סבורה שקשה ואין טעם לנסות ולשנות את בן הזוג כדי שיתאים לציפיות המוקדמות שלנו. בעיני, טוב יותר אילו היית מתגייסת לבחון מקרוב מדוע את בוחרת בני זוג שאינם מתאימים לך ואינם מצליחים לגעת בך באמת. האם זה מקרי? גם החבר האחרון, הגם שאת מתארת אותו כבחור טוב, חם ואוהב, מתואר כאלים ותוקפני וכמי שנמצא בסטטוס נמוך משלך. אולי בסתר לבך את מאמינה שלא מגיע לך טוב מזה? חומר למחשבה, ואולי גם לטיפול פסיכולוגי... מעניין אם יהיו עוד דעות. בהצלחה ליאת

שלום ורד, קראתי את פנייתך וחשבתי לעצמי בטח כמה קשה לך. עם זאת , אני חושבת שאת בחורה מאד חזקה ואמיצה אם עשית צעד כזה, וגם יש לך מזל שהרגשת נוח לחזור ולגור עם ההורים ושהם קיבלו אותך ושסך הכל נשמע שאת תתגברי ותיהי בסדר גמור. אני גם חושבת שאת לא צריכה לחזור אליו. אנשים לא באמת משתנים. כלומר הם כן משתנים קצת, אבל ברגעים מסויימים הכל יוצא חזרה. כאילו זה לא נעלם אלא חבוי שם עמוק בפנים. מצד שני , אני מאד מכירה את השאיפה הזו "לשמוע כמה שיותר דעות" כדי שיחליטו בשבילך, אבל זה אף פעם לא עובד לצערינו.. תנסי לקבל תמיכה, להקשיב לעצמך, ולהמשיך להיות חזקה עד שיעבור...........