טיפול

הי ליאת, מה שלומך? אני לא בטוחה מה אני רוצה לשאול... קצת מסובך, אז אנסה... אני בטיפול כמעט שנה, ישנן נסיבות חיצוניות שמקשות עלי, על ההתנהלות שלי בטיפול ומחוצה לו. נסיבות שיוצרות מגע לא טוב בין הפגישות. מגע שלא צריך להיות, אבל הוא בלתי נמנע. זה מדובר כל הזמן בפגישות, אך אין הקלה. אני מרגישה רע כל הזמן. במצב כזה, את חושבת שרצוי לעזוב? אני מחכה שהמטפל יגיד לי שזה לא ילך, שצריך להפסיק את הטיפול. קשה לי הפרידה. את היית אומרת למטופל שלך שלדעתך הטיפול אצלך לא עושה לא טוב ולכן כדאי להפסיק את הטיפול? מטפלים עושים את זה? אני אמורה לחשוב שהוא מאמין שהטיפול הזה יכול להיות לי מועיל? תודה וסוף שבוע נעים, רוני

שבת שלום רוני, לא בטוחה שהבנתי לגמרי את הבעיה המקשה עליך כל כך. לדברייך, מקור הקושי הוא משהו שחיצוני לטיפול, ולכן לא ברור מניין עולה הרעיון לפגוע דווקא בטיפול. אם יש משהו בנסיבות חייך המפריע לטיפול שלך, הרי זה כאילו אמרת שמשהו בנסיבות חייך מפריע לך לצמוח, להתפתח, להיות בת-חורין. לפעמים, כדי להשיג את אלה, עלינו לשלם מחירים. אני חושבת שהייתי יוזמת הפסקת טיפול רק אם הייתי משוכנעת שאיני יכולה לעזור עוד למטופל שלי, יהיו הסיבות אשר יהיו. נסי לא להיכנע לנסיבות שמצמצמות את חייך ופוגעות בך. בברכה ליאת

תודה ליאת, כנראה שהסברתי לא נכון.לא מדובר בנסיבות חיי. מדובר בפגישת המטפל בין הפגישות הטיפוליות. פגישות 'אקראיות' שלא ניתן למנוע. לילה טוב