לליאת

שלום רב אני ילדה בת 17 לפני שנתיים אני ומורה שלי מאד התחברנו ונוצר בינינו קשר טוב,ודיברנו אחרי שעות הלימוד,ולפעמים נסעת אלי (היא גרה בעיר אחרת) ישבתי עם הילדים שלה,עזרתי לה בבית. הקשר שלי עם אמא שלי לא ממש טוב,והיא היתה עבורי כמו אמא. חשוב לציין שהקשר שלי איתה התחילה בגלל שהיתה תסבוכת בנושא מסויים והיא ממש עזרה לי מזמנה הפרטי,ולי היתה תחושה של הכרת הטוב אליה וכך הכל התחילה. ועם הזמן נהייתי מאד קשורה אליה. הבעיה היא שעכשיו היא מאד עסוקה ועובדת בשני מקומות ויש לה 5 ילדים ובעל והיא בהריון- וזה יוצא שאין לה ממש זמן בשבילי. אנחנו בקושי נפגשות וכמעט שלא מחליפות מילה. אני מאד מרגישה בחסרונה ומתגעגעת המוןןן אליה, לחיבוק ממנה, מילה טובה,דאגה. כשאני חושבת על המערכת יחסים הזאת היא נראית לי קצת מוזרה וחשבתי אולי יש פה מין ניצול. אני כל הזמן נותנת לה ומעניקה מזמני למרות שגם אני בתקופה לחוצה של זמן כי היא חשובה לי ,ואילו היא לא מוצאת דקת פנאי עבורי אני יודעת שאני נמצאת אצלה במקום סדר עדיפויות נמוך יותר מאשר היא אצלי. אני לא יודעת מה לעשות,אני מרגישה שאני קצת תלויה בה,היא מאד גדול מחיי,ואני מאד אוהבת אותה ,ובעבר היא היתה מוצאת זמן בשבילי,ועת לא כל כך.רציתי לדעת אולי הקשר הזה לא בריא עבורי? אם כן מה עלי לעשות כדי שהקשר יהיה בריא? או מה לעשות כדי שארגיש טוב יותר בקשר?

שלום דסי, מורה טוב יכול, לעיתים קרובות, למלא תפקיד מכריע בחיי תלמידיו, וכמעט לכל אחד מאיתנו יש בלבו פינה חמה השמורה למורה אחד מיוחד, ששינה את הכל... במקרה שאת מתארת, דווקא על רקע היחסים הקשים עם אמא, נדמה לי שעיקר הדרמה התחוללה אצלך בפנים, כאשר הענקת למורה שלך תפקיד הגדול ממידותיה, ואשר ממילא לא תצליח לעמוד בו. אני חושבת שהמשימה החשובה כרגע היא למצוא דרך להבריא את יחסייך עם אמך, כך שהקשרים האחרים בחייך ילבשו אופי טבעי ונינוח יותר. אני ממליצה לך מאד לעשות זאת במסגרת טיפולית מקצועית בטוחה ויציבה, בה תוכלי גם להנות מתמיכה והכלה וגם להתבונן מקרוב בטיב יחסייך עם אמא, ללמוד אותם ולשנותם כך שיאפשרו לכן קרבה נכונה המאפשרת גם נפרדות וצמיחה. בברכה ליאת