שקופה

רשת אטומה. כולם רואים אתה מבחוץ, אבל אף אחד לא רואה מבפנים. אף אחד לא יודע עם מה היא מתמודדת. אף אחד לא יודע מה עובר לה בראש מה עובר לה בלב. היא כבר יודעת חלק, אבל היא לא יכולה להיות כאן תמיד. וגם היא טועה וגם היא מפספסת. כי כולנו בני אדם. וכשהיא לא כאן רשת לגמרי לבד. רשת נשארת אטומה. בלי אף אחד שיראה. רשת שקופה. הגוף של רשת מגיב להכל. מגיב לכל מה שלא יוצא במילים. השבוע הוא קרס הוא אמר שהוא לא יכול. רשת לא יכולה.

רשת רשת, השורות הקצרות האופייניות לך כל-כך מעבירות אלינו בבהירות את הבהלה והייאוש. בזמן האחרון, הכאב שלך מבטא את עצמו במידה רבה דרך הגוף, ואני יודעת מדברים שכתבת כאן בעבר שזה לא מפתיע אותך, שזה היה צפוי. אבל אם הגוף מדבר, כדאי להקשיב לו, להתבונן בו, להצמיד לו מילים... חזקי ואמצי, אורנה