שלום:)

יש לי שאלה..כמובן..השתחררתי לפניי 10 חודשים מהצבא.חודשיים לפניי השחרור התחלתי לקבל התקפי חרדה. סיימתי את שירות צבאי מלא,המליצו לי על ביופידבק ונסיתי.באמת היה נחמד ועזר אבל הרגשתי שמאז ומתמיד הייתה לי נטייה לחרדה ורציתי לרדת לשורש העניין אז פניתי לפסיכולוג קליני. הוא מאוד עזר לי ומצבי השתפר אבל החלטנו לקחת הפוגה כדי לתת לי זמן להתקדם בכוחות עצמי.האמת שרציתי להפסיק את הטיפולים גם בגלל שהרגשתי מאוד לא בנוח בשיחות לדבר על נושאים מסויימים(לא שחוויתי טרואמות פשוט כנראה שזאת הגישה שלי להתייחסות בדברים מסויימים) המשכתי בטיפול כי הרגשתי טוב אחריי השיחות.כעת אני שוקלת לפנות לפסיכיאטר לאיבחון כי אולי תרופות יצליחו לעזור לתת לי עוד דחיפה קטנה,הבעיה היא שאני מרגישה שהמצב הזה זה משהו שהיה קיים בי כל הזמן וכשהחלטתי להתמודד איתו לעומק אז פתחתי מעין "תיבת פנדורה" וזה מרגיש כמו מחלה שהתפרצה.אני מתנגדת לתרופות כאלו (כעיקרון) אבל אני מתחילה להיות אובדת עצות.

שלום לך, נשמע לי שאכן משהו בך נפתח בשנה האחרונה מסיבה כלשהי. אני לא חושב שזו מחלה אלא משהו שהיה טמון בך שנים רבות. התהליך הזה מפחיד ומן הסתם כואב אבל העובדה שטוב לךבטיפול ואת ממשיכה איתו היא חשובה. לגבי תרופות דעתי היא שאם הן יכולות לעזור ולהקל אז למה לא? אבל לאו דווקא בשביל להאיץ דברים. לא תמיד האצה היא דבר טוב שיש לשאוף אליו. לפעמים יש לתת לדברים לקרות בקצב שלהם. במשך שנה הספקת די הרבה מבחינה טיפולית, אולי זה הזמן גם להאט ולתת לעצמך את הזמן. בהצלחה, דרור.