בכל זאת מילים

נדמה לי שאת בסביבה אז אני מנסחת פה שני דברים: האחד - תודה לתגובה הקודמת. השני - עדיין על החבל - אני משתדלת שלא להביט למטה רק לנצור בי את הידיעה שרשתות הבטחון שם. מצער אותי שאין אפשרות למנוחה כאן למעלה, ועוד יותר מצערת וקשה העובדה שהחבל מטלטל לו מצד לצד.

מ' שוב שלום, נסי להחזיק מעמד. עוד קצת. יש ימים כאלה, בהם רוח רעה מאיימת להשליך אותנו לתהומות. פעם פעם, כשהייתי ילדה, השתתפתי בתחרות שחייה רשמית. כשהגעתי אל קיר הבריכה, בסיום, כבר שכחו שהתקיימה שם תחרות. הגעתי אחרי האחרונים. אמא שלי חיכתה לי שם עם מגבת פרושה, מוחה את צריבתם הכואבת של המים באף, האכזבה והעלבון. בחרתי לזכור רק את המגבת הוורודה ואת מי שהחזיקה בה. כל השאר לא חשוב. יש מקצים קשים, שפשוט צריך להגיע אל סופם. אנחנו כאן, מחכים לך ליאת