התנהגות של הבעל

שלום רב שלום לכולם,אבקש את עצתכם.אנחנו זוג בני 29,ללא ילדים מתוך בחירה.נשואים מגיל 20.שנינו עובדים ולומדים לדוקטורט,ובמקביל מנהלים עסק משפחתי בתחום המזון.אנחנו עובדים יחדמ8 בבוקר עד 21:00 בערב.העסק חדש במתכונתו הנוכחית,רק חצי שנה.לפני כן עבדנו מהבית.העסק מצריך המון משאבים ואנרגיות,וממומן בעצם על ידי אבא של בעלי.בעלי רצה להקים את העסק,והוא מרגיש מחוייב לאבא שלו.במקביל כפי שציינתי שנינו לומדים מאד קשה.מה שקורה זה שאין לנו זוגיות.אין בילויים,חופש,ותמיד מישהו מאיתנו צריך להיות בעסק,או שנינו יחד.ישנם שני עובדים,אך הם חדשים ולא ניתן עדיין להשאירם לבד.אני מרגישה שנגמרה האהבה,ואין לי כוח אליו יותר.לפני כמה שבועות החלטתי להפסיק להילחם על תשומת הלב לזוגיות.תמיד התחננתי,בוא נצא להגה לסרט,לנופש,אבל נענתי בשלילה,אין כסף,וחייבים להיות בעסק.אני לא מוכנה יותר לעשות מין.ירדה המשיכה,וכל החשק לעשות משהו ביחד.בשבתות יש רק מריבות.האם זה נגמר ביננו?אני לא יכולה להתחרות בעסק.העסק ניצח.אגב-המון פעמים במהלך מריבות,בייחוד עסקיות,בעלי מסמן לעברי תנועה של חיתוך הגרון כשאני עושה משהו שלא מוצא חן בעיניו,עד היום לא הגבתי לזה,אבל עכשיו אני מרגישה שזה לא בסדר ושזה מאד אלים,גם אם זאת רק תנועה,כמובן שפתאום שמתי לב לעוד הרבה התנהגויות שלו שסבלתי כל השנים,כמו רחמים עצמיים שלו,ועל כמה שאני לא מטפלת בו מספיק טוב.לאחרונה המצב אף החמיר,והוא מקנא באיך שאני מתייחסת לחתולה ולכלבה שלנו.למשל,אתמול ב2 בלילה החתול ייללוקמתי מהמיטה כדי לפתוח לו את הדלת שלא יעיר את בעלי.אז בעלי התעורר,ואמר לי ברוע "הלוואי שאלי היית מתייחסת ככה,פותחת את הדלת באמצע הלילה"....מה אני עושה עם עצמי ????

שלום יעל, עסק משפחתי הוא עניין רגיש במיוחד, וכששני בני הזוג עובדים בו יחד - זה כבר הופך נפיץ! לפני שתוכלי להחליט האם נגמרה האהבה, יש כמה פעולות מקדימות שאפשר לנקוט. כצעד ראשון, הייתי בוחנת אפשרות של פרישה מהעסק המשותף, על כל המשתמע מכך. תוכלי למצוא לעצמך עבודה אחרת, שגם אם תכניס לך שכר צנוע יותר, תפגע פחות בחיי הנישואין שלך. צעד נוסף שתוכלי ליזום, הוא שיחה משפחתית, עם כל מי שיש לו זיקה לעסק (כולל אביו של בעלך), בה תוכלי לשתף בנוגע לתחושותיך הקשות. תוכלי להתייחס לכך שהעסק גובה מחיר יקר מחיי הפנאי שלכם, ולבקש חשיבה מערכתית והתחשבות. באותה הזדמנות תוכלי להתייחס גם לסגנון הדיונים שלכם, ולהודיע שאלימות מכל סוג שהוא אינה מקובלת עליך. עסק הוא אכן ישות תובענית ביסודה, אך הכניעה לתכתיביו יכולה להעיד על ניהול בעייתי. כל עוד את חלק מההנהלה, יש לא מעט שליטה גם בידייך. נצלי אותה! מאחר ושניכם סטודנטים, אני רוצה להזכיר לך את קיומו של השירות הפסיכולוגי באוניברסיטה, בו תוכלו לקבל סיוע פסיכולוגי פרטני או זוגי במחיר שווה לכל נפש. גם זו אופציה לא רעה בכלל, לבירור הסוגיות שהעלית. בהצלחה ליאת