סתם...

ליאת,.. תגידי, מה את אוהבת בניהול הפורום? מה את מוצאת בו שמעניין אותך? אם לא מתאים לענות אז לא נורא.. האמת שסתם התחשק לי לשגר אלייך חיוך (קטן, אבל שם... מגו?ב??ה בחמימות שלה, באהדה..עוטפת אותי קצת) אז הנה.. :-) נכון נחמד? ואם בכל זאת יש כוח לשאלה שלמעלה, אז אני אשמח מאוד ;-) בברכת And I do appreciate you being round (לילך)

לילך, בא לי להצטרף לחיוך שלך אל ליאת. אפשר? מחייכת גם אלייך באותו כסף... :-))) אגב, במודע בחרת להביא לכאן שורה מהשיר 'Help' ;-) ? לילה טוב, יעלה

ללילך ויעלה, אם הייתי צריכה לענות במילה אחת לשאלה "מה אני אוהבת בניהול הפורום", הייתי עונה אתכן! אבל בגלל שלא הגבלתן אותי במספר המילים אומר עוד, שהעבודה כאן מוסיפה מימד שונה ומרענן לעבודה הקלינית, המתבצעת לרוב בבדידות יחסית, באינטנסיביות, ובהקשר של יחסי גומלין ארוכי טווח, עם כל המשתמע מכך. המגע החד פעמי מתאפיין בקסם משלו, אותו הרגשתי בעוצמה דומה גם בעבודתי ב'קו להורה' עד לפני כשנה. ההזדמנות לפגוש לרגע את האחר מן העבר השני, לזקק עבורו ידע וניסיון שנרכשו במשך שנים רבות לכלל נגיעה או אמירה קטנטנה, שתרגיע ולו לרגע, נעימה לי. לא תמיד זה מצליח, וכשזה כן, לא תמיד ברור לי למה. לפעמים אני מרגישה כמו קוסם שלומיאל, שאין לו מושג מה באמת קרה שם, רגע לפני מחיאות הכפיים. אני אוהבת הפתעות, אוהבת שינויים ואוהבת אנשים. לפעמים זה מעייף, מתסכל ומעיק, אבל הרבה יותר מזה - מסעיר, מרגש ומתגמל. הנוכחות שלכן, עם חיוך או בלעדיו, יקרה לי, יותר מכפי שנדמה לכן. ליל מנוחה, ליאת

ליאת, כחלק מקהל מוחאי הכפיים, תרשי לי לומר לך, שמעולם לא חשתי אותך שלומיאלית :-). הרבה פעמים אני אכן מרגישה כמו במופע קסמים מרהיב. קוראת אותך ושואלת את עצמי בפליאה: 'איך היא עשתה את זה... שוב?'. הולכים לישון יעלה

ליאת יקרה (וחברותי היקרות), גם אני שולחת חיוך גדול. ברגע זה (פשוט נדמה לי שזה עתה עשיתי שטות קטנה...ואני לבד) הודעת הלילה שלך מנחמת אותי בנוכחות הכל כך גדולה שהיא מקרינה. תודה, נויה

לקוסם השלומיאל שלום :-) את יודעת? חששתי ששאלתי משהו אישי אולי, או סתם- שיראה לך לא מתאים לענות.. ואיזה כיף! תשובה ליאתית לתפארת ;-) מלאת חיות ויושר וענווה וחום והנאה (ואפילו גאווה זיהיתי שם :-) איזה יופי, תודה! את יודעת... היה לי פעם מדריך בתנועת הנוער.. איש מיוחד באמת, שהיה מספר לנו ("לנו".. עברתי לדיבור קומוניאלי:-) שהוא נוהג לבחור לעצמו מדריכים כל כמה זמן. לא תמיד בידיעתם..אנשים שהוא מרגיש שהוא יכול ללמוד מהם. לאו דווקא ידע, אלא משהו בהתנהלות שלהם, בתחושה שהם משרים סביבם ובו. רוח אחרת שמחלחלת גם אליו פנימה ומעניקה לו הזדמנות להתנסות במשהו חדש. או באותם דברים, אבל אחרת. להעיז אולי.. המדריך הזה שלי דיבר במעט מאוד מילים. תמיד יצר תחושת סקרנות מרגשת, על שלא הצלחנו להבין עד הסוף למה התכוון. צריכים היינו להשלים קצת בעצמנו, מעולמנו שלנו. אז אולי עשיתי כך גם כאן (נדמה לי שהוא רק ציין שהוא בוחר לו מדריכים, ולא הוסיף :-) את מעוררת בי משהו אחר, מדריכתי הוירטואלית. אחר ממה שאני מורגלת בו. אולי השראה. .. לילך.

לו יכולתי לחוש לרגעים בודדים כמן קצת קוסם כזה גם ביחס לעצמי. לי משלי ובשבילי. שיהיה נוכח שם לרגע. שיחלוף וכמעט ייגע בהינף מטה. בפריטה עדינה. בדיוק בעיתוי הנכון. להעניק לו מקום קטן ויציב, מבלי שההרס יכבוש ב'קסמו' הוא. את התקווה. למצוא פתרונים. מעשיים. להיות בעל תושייה. נחישות. עוז. למצוא ולממש. לדעת מטרה, אבל לדעת גם מתי נכון להניח ולנוח. לשקוט. לרכך. לחפש היכן באמת ניתן להשיג תוצאות של ממש. היכן יש. היכן סיכוי. לוותר על הדבקות בר?יק ובאַיִן. קצת להצליח לפעמים. להריע בקטנה. להתלהב. במידה. לשרוד קנאה. שלך באחר. של האחר בך. שלך בך. להצליח פחות . להתאכזב. להתבייש. לדעת שאפשר לתקן לפעמים. לפחות לנסות, בתבונה. לעצור את ההתקפה. לנסות שוב. ושוב. ושוב. ושוב. להתאמן בשקט, באינטימיות ובצנעה. באריכות ובסבלנות. בלי שויץ גדול. בלי במת ענק. ללא קהל של רבבות. בלי מחיאות כפיים מרעישות אולמות. 'רק' אלה הקטנות בקולה וידיה התוחמות משם, במרחק נכון, של דמות טובה אליך פנימה. איזו משאלה בלתי מושגת. מרסקת. כמה למידה, כמה אימונים, כמה נפילות, פציעות וכמה אומץ נדרשים כדי לצמוח למעלה ולהיות. קוסם. קוסם בין קוסמים. שמראים. שמצליחים להתגבר על חרדות ולצאת לאור, אל הבמה. להיחשף מן הסוד אל הגלוי. אל החיים שבחוץ. אי אפשר לעשות את זה לבד לבד. ללא עזרה, תמיכה או הזדקקות, ללא קשר, או בלי להיות תלויים בדבר. אי אפשר להיות קוסם מבלי לגעת במציאות. הכואבת. והשלומיאליות, השלומיאליות היא שעושה אותו כל כך אנושי ואהוב. לא קוסמי שבשמיים אלא רק אדם בשר ודם. ... הלוואי וגם הייתה לי היכולת להבין ולהאמין במה שרשמתי. כי ישנן שם עוצמות גדולות של כעס על הרגעים בהם מתגלה שהתקווה לא התפצלחה כליל. היא נחבאת. היא לא נפחית ממש ועדיין לעזאזל משהו נותר ממנה. כי אז אין לאן לברוח ואין במי להיעזר גם אם יושיט יד ועוד יד ועוד יד ורק תיקח כי ברגעים כאלה צריך לשמור שלא יהיה לידך בטעות איזה אקדח... לפרק. לגייס משאבים. להרכיב מחדש.