פרידה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 24, לפני יותר מחודש נפרדתי מהחבר שלי ביוזמתי, ולמחרת כבר הצטערתי על זה. הוא קיבל את דעתי למה היינו צריכים להיפרד ועכשיו הוא לא מוכן לחזור. נהיינו חברים כבר בגיל 17 אבל במשך ה7 שנים האלו נפרדנו וחזרנו 3/4 פעמים. כשהיינו פרודים יצא לנו גם פעם לא להתראות חצי שנה כי אני הייתי בחו"ל, אבל כל פעם בסוף חזרנו כי התגעגענו ושום דבר לא התקרב למה שהיה לנו ביחד. האמת היא שרבנו מלא, אבל אני מרגישה שאם אהבנו כל כך הרבה בטוח יש דרך לפתור את הריבים. עכשיו אחרי שנפרדנו לבד לי ממש, וכל יום נעשה רק קשה יותר מהקודם. אני בוכה מלא. מרגישה שחברים שלי מעדיפים להתרחק מאשר להתעסק עם הצרות שלי ורק איתו אני מסוגלת לדבר על הכל באמת. ברור לי שאני צריכה להתרחק אבל לבד לי כל כך. חשבתי אולי ללכת לטיפול אבל אין לי אומץ לבקש עזרה מההורים ואני לא ממש יודעת איך מתחילים טיפול ואיך מגיעים למטפל טוב. אני אשמח אם תוכלו לייעץ לי קצת.
אין יותר חכמה ממך ומבינה את מורכבות מערכת היחסים בה חיית. "רכבת ההרים" הזאת אינה בריאה לך כלל,ותחליף לבדידות אינה ביחד רע. המלצתי לוותר בשלב זה על ייעוץ פסיכולוגי שיוריד אותך חזרה למקומות שכבר היית והבנת מצוין כמה רעים הם בשבילך.לגשת לרופא משפחה או כל פסכיאטר מקופת חולים ולקבל תרופה שתעזור לך לעבור את התקופה הקשה הזאת של הפרידה על מנת למנוע אובססיביות יתר עד שתכנסי למערכת יחסים בריאה ומועילה עבורך. תהי חזקה שלומי
תודה. זה נחמד שמגיבים..
הי טל, נשמע שאת עוברת תקופה קשה. הרצון ללכת לטיפול נראה לי במקום כי כך תוכלי לשמוע דעה מהצד ולברר עם עצמך מה בעצם את רוצה בקשר הזה או בכלל. לגבי איך מגיעים למטפל טוב זה באמת לא כל כך טריווילי. אמרת שאת לא רוצה עזרה מההורים אז אם התכוונת לכסף, תדעי שאפשר ללכת לטיפול גם דרך קופת חולים ושם תוכלי גם לברר על המטפלים השונים. לגבי מישהו פרטי כדאי ללכת דרך המלצה. אולי אפילו פה באתר יוכלו להמליץ לך. אם תרצי אני יכולה להמליץ על מישהי בחיפה. לכי על זה, ותחזיקי מעמד, יהיה בסדר :-) מיכל
שלום טל, כאשר מסתיים קשר כה ממושך ומשמעותי, תחושות האבל והאובדן הן כמעט בלתי נמנעות. אני מסכימה שיש מקום לבחון את הנסיבות המעיקות הללו ("אי אפשר איתו, ואי אפשר בלעדיו") במסגרת טיפולית תומכת ומכילה. לטיפול טוב אפשר להגיע במסגרת קופת החולים שלך או במסגרת האוניברסיטה (אם את סטודנטית). במסגרות הללו הטיפולים הם מוזלים משמעותית. כמובן שקיימת האפשרות להגיע גם לטיפול פרטי בהתאם להמלצות, אם תתגברי על בעיית האומץ הכרוכה בבקשת העזרה מההורים. אני מעודדת אותך מאד לעשות את הצעד הראשון, ולהנות מכל מה שיבוא בעקבותיו. בהצלחה ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
