רשת דפוקה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/04/2007 | 20:10 | מאת: רשת

בא לי לבכות. הופיע לי מן גוש קטן על השד שמתי לב אליו רק כי פתאום הוא כאב נורא זה אדום וכואב. הייתי בטוחה שזה סרטן. אחותי היתה חולה בסרטן תכף יגיע תורי. נלחצתי וחיפשתי באינטרנט וראיתי שאולי זה סתם ואולי יעבור תכף. בן אדם נורמלי היה הולך לרופא מחר, אבל אני לא מעיזה לספר לאף אחד וגם לא מעיזה ללכת לרופא. רשת מפחדת מרופאים. רשת מאז גיל שנתיים לא היתה. היא לא נותנת לאף אחד להתקרב. לרגע חשבתי שאם זה סרטן.. אני אולי מעדיפה למות ממנו מאשר ללכת לרופא. אולי אני סתם בסרט ואולי לא. זה לא נראה טוב לא יודעת מה זה הדבר המוזר הזה. אין לי את מי לשתף (ולכן כותבת כאן) אתם לפחות לא יודעים מי אני. נחכה. במילא לרופא אני לא אלך. לא עם זה. אוף... רק זה היה חסר לי גם ככה קשה לי בטיפול קשה נורא :(

לקריאה נוספת והעמקה
25/04/2007 | 20:35 | מאת:

http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-376,xFT-100431,xFP-100431,m-Doctors,a-Forums.html

25/04/2007 | 20:44 | מאת: רשת

25/04/2007 | 20:49 | מאת: יעלה

רשת יקרה, המנוסה בקומה שמעלי, ענתה לך כל-כך יפה ונכון, שאין לי הרבה מה להוסיף. אני יכולה לספר לך, שגם אני לא הולכת לרופאים משום סוג, אף פעם. אין לי מושג מי רופא המשפחה שלי, אם יש לי כזה בכלל... אבל בכל מה שנוגע לסרטן בו אני נמצאת בקבוצת סיכון, אני היפוכונדרית אמיתית. בכל פעם שאני רק מדמיינת איזה סימן, אני רצה כבר למחרת, אחרי לילה ללא שינה. תעשי את זה גם את, רשת. כבר מחר. גם לי הסימנים שלך, לא נשמעים מאוד מדאיגים, אבל את לא יודעת כמה זה מרגיע לשמוע את זה מרופא מומחה. הרי אמרת בעצמך, יש לך מספיק דאגות. אל תוסיפי. גם ככה קשה. תרגיעי את עצמך. תראי שזה לא יהיה נורא כל-כך. 10 דקות אצל רופא, ותוכלי לשים את זה מאחורייך. לפעמים (רק לפעמים) משהו שנראה מסובך נורא, הוא בעצם די פשוט... תספרי מה החלטת? יעלה

25/04/2007 | 20:57 | מאת: רשת

יעלה, אני לא מסוגלת :-( אני לא מסוגלת ללכת לרופא במיוחד לא בשביל דבר כזה.. לא מסוגלת לתת למישהו לבדוק. ממש מפגרת...

25/04/2007 | 21:32 | מאת: משתנה

רשת היקרה, אינך דפוקה בכלל,ואומנם קל לדבר - קשה לבצע,אך תחשבי על כך שלמרות הפחד אם תלכי לרופא תהיה לך הקלה בהמשך,ותדעי מה "מתרחש" בגוף שלך ותחסכי מעצמך ספקות ודאגות מיותרות;.אך גם כעת אני מרגישה קצת 'צבועה' לייעץ לך לעשות כשאני בעצמי דוחה את התור לבדיקת שד שהיתי צריכה לעבור בפברואר,ואין לי חשק עדיין לקבוע תור,ואני אומרת כמוך " מה שיהיה יהיה" (כיוון שבגלל צ'יסטות בשד אני אמורה לעבור בדיקת-שד כל חצי שנה),אך אם היתי במקומך- שמיששת גוש ספציפי בשד,היתי עושה הכל כדי לבדוק מה "מתרחש בתוכי",וחלילה אם משהו לא תקין,אז עדיף לגלות זאת מהר ככל האפשר,כדי שאפשר יהיה לטפל בכך בצורה הקלה והטובה ביותר ולא לתת לזה להסתבך יותר.

25/04/2007 | 23:38 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

רשת רשת, כל-כך הרבה זמן לא באת לבקר, ועכשיו 'נפגשים' בנסיבות מפחידות ומכאיבות. כשפוחדים, הפחד מתחיל להתרבות בתוכנו, ותוך זמן קצר הראש מתמלא במחשבות צועקות, זועקות, מייבבות. לא כדאי לנסות להתעלם מהמחשבות האלה, הן לא נותנות... בבקשה, חלקי את החשש שלך עם שני אנשים ממשיים: המטפלת שלך וכירורגית שד. שניים בלבד... ותרגישי מוזמנת להיעזר בנו ככל שתרצי. מחזיקה אצבעות להקלה קרובה, אורנה

26/04/2007 | 05:04 | מאת: הצעה מעשית

נניח שאת מהצפון ונניח שאת ב"מכבי" אזי מומלץ לגשת לד"ר אייל שמקבלת בנהריה ובקריות. אישה נעימה, עניינית, מקצועית. ולצורך התפאורה: ג'ינס וטי שירט שהופכים את האוירה לכפרית משהו. מנסיון.

26/04/2007 | 01:16 | מאת: חן

רשת. לא יכולתי שלא להגיב. רשת ממש לא דפוקה. בסדר.. שמעת?! מתוקה, יודעת שלא פשוט לך לגשת לבדיקות. אבל את חייבתתתתתתתתתתתתת. אל תישארי לבד עם החששות. תעשי תבדיקות כי רק כך תהיי שקטה. והכי חשוב,אל תישארי לבד. וגם... אם קשה בטיפול. זה רק אומר שאת 'עובדת'. שאת מתחברת לכאב שלך. הקושי בטיפול הוא חלק מהתהליך. מאחלת לך רפואה שלימה,רשת יקרה. שיהיה לך טוב. אמןןןןן.

27/04/2007 | 20:40 | מאת: רשת

שלום לכולכם, תודה רבה על התמיכה... לא הצלחתי ללכת לרופא (כמה שזה קשה...), אבל בינתיים זה עבר מעצמו. תודה רשת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית