דילמה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בשבוע שעבר גייסתי את שארית כוחותיי וקבעתי פגישה אצל פסיכולוג התנהגותי-קוגניטיבי לאחר שבעברי הייתי מטופל בגישה פסיכודינאמית וגם תרופתית. היום הייתי בפגישה הראשונה והפסיכולוג עישן מולי, ללא הרף, מה שגרם לי לתהות לגבי הצלחתו לפתור את בעיותיו שלו וההשלכות האפשריות על טיפול באחרים, אך מה שהחמיר את המצב עוד יותר הוא שחיפוש קצר בספרייה העלה שהוא גם עשה את עבודת הדוקטוראט שלו על הפסקת עישון באמצעות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. כלומר, ממש מקרה של הסנדלר שהולך יחף ואפילו לא מצליח להסתיר זאת במהלך השעה הטיפולית. אני מודע היטב להתנגדותי שלי לטיפול וכמו שכתבתי, נדרשו ממני מאמצים רבים לפנות לטיפול. גם טרחתי לעשות סקר שווקים ולבקש המלצות. ופתאום זה... אני יודע שזו התנגדות שלי לטיפול, אבל האם אין דברים בגו? תודה, גלעד
גלעד, אני איכשהו מרגישה שהפגישה הראשונה-שנייה היא סוג של 'בליינד-דייט'.. שכדי להמשיך לפגישה השנייה או השלישית צריך שמשהו (אפילו קטן) ימצא חן בעינייך באדם שמולך. זה יכול להיות סגנון הדיבור, הישיבה, הקול, העיניים, אופן 'ניהול' הפגישה הראשונה.. זה לא כל כך משנה מה- אבל משהו צריך לגרום לך להרגיש שתוכל להיקשר או לסמוך על האדם שמולך.. (באופן אישי, תיאור העישון קצת הרתיע אותי..) התנגדות? זו וודאי תגיע ממילא ככל שיתקדם הטיפול. אבל אז ההתנגדות תהיה סביב נושאים שקשורים בך. אינני יודעת מה הניע אותך לחפש עליו מידע..יכול להיות שכמו שאתה מעיד על עצמך, אתה מגיע טעון ברגשות מעורבים או איזה חשש להיכנס למערכת היחסים הזו.. אבל אם זה אכן כך, למה לא להתחיל אותה ברגל ימין? עם מישהו שמצליח כבר בפגישה הראשונה לעורר בך איזו סקרנות טובה (גם אם קיימים לצידה חשש ורתיעה).. אם מראש קשה לך עם נושא הטיפול, אז להמשיך איתו נשמע לי כמו לתקוע לעצמך מקל בגלגלים.. כשתגיע ההתנגדות לנושאים עקרוניים יותר מנושא התיזה שלו, תגיד לעצמך שהוא פסיכולוג גרוע, שאי אפשר לסמוך עליו ושמראש ידעת שפסיכולוגיה זה קשקוש ושאי אפשר לסמוך עליהם (ולא רק עליו). אולי חבל מראש להיכנס לסמטה הזו... אני הייתי מנסה עם מישהו שיאפשר לך לתת לעצמך צ'אנס אמיתי אבל קטונתי... חכה אולי לתגובות של חכמים ממני..
למה הסכמת שהפסיכולוג יעשן מולך,הרי זה דבר אסור ואני חושבת שיש אפילו חוק נגד זה, אם במסעדות,בבתי-קפה ובכל מקום ציבורי אחר אסור לעשן,אז למה שיהיה מותר בטיפול? אני במקומך היתי מבקשת ואף דורשת שיכבה את הסיגריה,כי אינך חייב לסבול בגלל הרגל לא בריא שלו,ואם הוא לא יכול להתאפק אז ש'יטפל בעצמו' בנושא זה.בטח שאם הוא היה טס לחו"ל היה מוצא דרך להתאפק מס' שעות ללא עישון סיגריות. זו פעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה,כי זה נראה לי אפילו כהתנהגות לא אתית- לעשן בזמן טיפול ובמיוחד בלי לבקש את רשותו של המטופל לעשות זאת. אני היתי משוחחת איתו על כך ומבהירה לו מה הרגשתי ומה אני מרגישה,ואם תרגיש ש'אין עם מי לדבר' פשוט תעזוב ותחפש פסיכולוג אחר.
היי אני מעשן והייתי רוצה לעשן בזמן הטיפול אבל אי אפילו לא מבקש(: בכל מקרה פעם דברתי עם איזה פסיכולוגית(לא ראיתי אותה ולא יודע את שמה) והיא אמרה לי שאסור לעשן כי זה פעולה שמפריעה ליצירת שטף של רגשות וכו...בכל מקרה אני מסכים איתה אבל בגדול היה נחמד אם היה מותר לי לעשן בטיפול...לפעמים אני זקוק לזה...מצד שני זה מרגיע ולא בטוח שזה היה מביא אותי לכל מיני רגעים שבהם הרגש שלי כובש אותי...בכל מקרה אני עכשיו בטיפול פעם ראשונה ניסיתי עם פסיכולוגית אחת הייתי במספר פגישות שרק הביאו לי עצבים איפשהו הרגשתי שהיא מזלזלת בבעיות ובתחושות שלי היא כרתה את הענף עליה היא יושבת עזבתי אותה אחכ הייתי בטיפול אצל מטפל מאוד מפורסם פגישה אחת שהספיקה לי ועכשיו אני בטיפול שטוב לי איתו אני חושב שלא צריך לחשוש ואם אתה לא חש נוח שזה א ב של טיפול כמו כל דבר תמשיך הלאה עד שתמצא מטפל או מטפלת שתחושב שהם ראויים בהצלחה להתראות
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
