פרנויה דכאון אנערף..

מה לעשות עם מצב בו אני מתעצבן מכל דבר ולוקח כל דבר בקיצוניות ומתעצבן מדברים שהם מעצבנים אמנם אבל דברים שעשויים לקרות ועוד לא קרו ואני כבר עצבני מהם.. מתחיל להשתגע ולאחל לאנשים שימותו ושישרפו מה לעשות עם מצב שכל פעם שאנשים מתייחסים אליך איכשהו שונה או פחות מדברים איתך אתה מרגיש שהם לא מביאים לך תשומת לב וחושבים שאתה פחות טוב מה לעשות עם זה שאתה כל הזמן חושב שעושים דברים מאחורי הגב שלך כשבין אם יש או אין לזה בסיס בנאדם נורמלי לא חושב ככה, ואתה מנתח וחושב מה אנשים עשו ואפילו לפעמים כועס עליהם על זה.. לציין כי קיים חשד לדכאון שהיה חזק יותר לפני כמה זמן

שלום ילד אומלל, לא ציינת בן כמה אתה, אך אם כתבת 'ילד', הייתי מהמרת שאתה מתבגר. אם ההנחה שלי קרובה למציאות, יתכן שהעצבנות קשורה לקשיי ההתבגרות האופייניים לגיל. מתבגרים רבים נוטים לראות את עצמם כמרכז התייחסות, ומאמינים באמת ובתמים שהאחרים עסוקים בעיקר בהם. כאשר נוספים לזה שינויים הורמונליים, זהות לא בשלה, לחצים לימודיים, מריבות ומאבקים בבית, אנחנו מקבלים תמונה לא פשוטה בכלל. יתכן שבכל זאת מדובר בסוג של דיכאון או בקושי לווסת כעסים, ו/או דימוי עצמי שברירי (מעבר למה שאופייני לגיל), ובמקרה כזה, מוטב להיעזר באיש מקצוע שיוכל להעריך את חומרת המצב ולהציע טיפול הולם. אשמח אם תעדכן מה החלטת לעשות. שבוע טוב ליאת

.