מרגיש שרק המוות יקח אותי מיסוריי

אני אומנם בטיפול פסיכולוגי מזה כשנה, ובטיפול תרופתי מזה כחודש וחצי... הייתי אצל פסיכיאטר והוא אמר לי שאין לי מה לחשוב על העבר ולחטט בו כי זה רק יהרוס אותי, איך לעזאזל אפשר לבקש ממני דבר שכזה , זה מתסכל אותי, זה הרי חזק ממני... נולדתי לאמא זונה, שנפטרה לפני 7 שנים, את אבי איני מכיר, כנראה שאמי נכנסה להריון מלקוח, ההרגשה הזו מטורפת... אין לי שורשים, אני נטול זהות, איני יכול שלא להסתכל על אחרים, כמה שיש להם וטוב להם... איני מוצא את עצמי... אני מתוסכל...

שלום רונן, אינני יודעת מה מידת המעורבות שלך בפורום שלנו, אך אם תטה אוזן, תוכל לראות שיש כאן אנשים רבים הנושאים עמם חוויות עבר קשות, צלקות וטראומות שונות ומשונות. יש גם כאלה שעברם נראה כמו א.ק.ג תקין, ובכל זאת - כאבם מכמיר לב. אין לי ספק שסיפור חיים כשלך יכול להקשות על כינונה של תחושת זהות איתנה, אך הוא יכול בה במידה להדגיש את מחוייבותך לחיים, לעורר את הדחף להקים משפחה חמה, ולהכות שורש עבור ילדיך שלך. אני שבה ומזכירה לכולנו שהמוות אינו מביא איתו הקלה, שכן המתים אינם מרגישים דבר. לעומת זאת, בהתעקשות על עצמנו יש הרבה תקווה. שולחת לך כוח ועידוד להמשיך להתעקש. ליאת