לליאת

ראשית תודה על התגובה למטה,(התשובות שלך תמיד עוזרות, תודה) בתקופה האחרונה שלי יש לי בעיה די קשה שמטרידה אותי אני לא מצליחה להעלות אותה בטיפול.. יותר נכון מרגישה שלא רוצה לדבר על זה(גם לא לכתוב) איתה לא רוצה להכניס אותה לפרטים הקטנים באופן כללי הסברתי מה קרה (למרות שהיא ניסתה לברר מה קרה בדיוק ) אבל זה מלווה אותי ביום ויום וקשה לי לבד עם זה. אני בטיפול 3 שנים די מחבבת את הפסיכולוגית שלי אבל אני מרגישה שיש לי בעיה לשתף אותה בזה ובעוד כמה נושאים בחיי מצד שני הייתי פעם בייעוץ אצל פסיכיאטר ואני מרגיש שאיתו יהיה לי קל יותר ונוח לדבר על העניין, אני לא מצליחה להבין אולי דווקא הקשר החזק מונע ממני ויותר נוח לי לספר לאדם נחמד שכמעט זר לי את העניין . לפעמים אני מרגישה שהקשר המחבב וכד' ופרק הזמן הארוך מפריעים לי להעלות נושאים שונים.. דברים שאולי מתביישים בהם וכד' ואם אדם זר זה יותר קל.. האם זה נכון ללכת במקביל למטפל נוסף לתקופה..(ממש רק לפגישה או שתיים) ובכלל למה קשר מפריע להלעות דברים כאובים? (תודה ליאת גם על כל התגובות שהגבת במהלך כל התקופה*

שלום רחל, טיפול אצל שני מטפלים, בו זמנית, אינו פיתרון טוב (אלא אם מדובר בפנייה לפסיכיאטר, כמו שכבר עשית). אם יש נושא שאינו מדובר ביניכן, חשוב להבין את הקושי, ולא לנסות לעקוף אותו מלאכותית. הרי אם אינכן יכולות לדבר - מה הטעם בטיפול? אם את מרגישה שבעקבות הקרבה ביניכן (או משהו אחר) נשחקה העמדה הטיפולית שלה, יש מקום לשקול החלפת מטפלת. אם אין הדבר כך, עליך לדבר איתה על תחושותיך, להתגבר על המבוכה, ולבדוק לעומק את המקורות האמיתיים להימנעות שלך. בברכה ליאת