תלות

שלום אני אחרי שנה וחצי של טיפול (זה היה יותר התנגדות ולחימה מאשר טיפול). הבעיה שבכל פעם שאני מרגישה שאני מתקרבת אליה (או שהיא אלי), נהיית יותר פתוחה ושקופה, אני מפחדת נורא ועושה כמה צעדים אחורה. בכדי לתת לי הרגשת בטחון, היא נתנה לי את האפשרות להיות איתה בקשר בין הפגישות, טלפון או SMS. אחרי שבועים של חופש פסח, אין לי כוח לחזור, וכל החופש התנתקתי ממנה, אני אפילו מחקתי את המספר שלה מהפלפון שלי על מנת שלא יהיה נגיש להודעות מידיות או לשיחה סתמית. אני מפחדת, ומתביישת בלהראות תלויה, זקוקה, וחלשה. אבל אני גם עייפה מלהלחם עם עצמי. זה גוזל ממני הרבה כוחות, ושעות, ומאמצים שהייתי יכולה לעשות בהם הרבה. (את החלק הזה של להלחם בעצמי כנגד התלות בה היא לא יודעת עליו). מה לעשות?

שלום כרמית, טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול להעלות שאלות של תלות, התמסרות, אמון באחר וכד' לקדמת הבמה. אלו הן שאלות אנושיות חשובות ביותר, וכדאי להשקיע בהן מחשבה ועבודה טיפולית. הדבר החשוב ביותר הוא לדבר עם המטפלת שלך על התחושות שאת מסתירה - הפחד, הבושה להיראות זקוקה וחלשה, תחושת העייפות. כשאת לא מדברת איתה על תחשות אלה את בעצם לא משתמשת בה ובטיפול באופן מלא, וחבל... מוכנה לנסות? אורנה