לדרור

דרור שלום, כפי שכתבתי לליאת אתמול אני בייאוש טוטאלי מהכל,ייאוש המלווה באדישות,שאני מעריכה שהיא עקב התרופה. העובדה שערב יום-השואה היום ומחר יום-השואה,אינה מקלה עליי,כי תמיד ביום השואה אני מרגישה ייאוש נוראי ופחד,ואיני מסוגלת לצפות בתוכניות הטלויזיה-במיוחד בערב, לפני השינה,כי אח"כ יש לי סיוטים בלילה; ואני רק מקווה לעבור את היום הזה,שמהווה עבורי את היום הכי 'נוראי' ומייאש בשנה,כי לא חסר לי ייאוש ודיכאון משל עצמי,כדי שאחריף אותו עוד יותר. אך הסיבה העיקרית שאני רושמת לך,היא לא זאת,אלא משהו שאחי אמר לי היום ושגרם לי להבין שאינו מעריך אותי בכלל (וזה דווקא האח המתחשב יותר,ולא זה ש'יורד', משפיל ורב איתי כל הזמן),דיברנו על הבת שלו {אחייניתי},ואמרתי שהיא דומה לי בהרבה מובנים,ובתכונות שלה,בכישוריה וכו',ואחי מיד אמר: "חס-וחלילה אין שום דימיון ביניכן,לה יש אינטיליגנציה ריגשית..." וכו',ואני חושבת שהוא גם אמר שהיא חכמה יותר ומוכשרת יותר(מדובר על ילדה קטנה); בהתחלה חשבתי שהוא צוחק,אך כשהמשכתי את השיחה על זה,הוא חזר על דבריו,וקלטתי שהוא רציני,וזה כואב לי שאחי לא מעריך אותי,ואני יודעת שאם היתי עובדת עכשיו,או אם היתי נשואה עם ילד או לפחות עם בן-זוג,יחסו אליי היה שונה,אך כיוון שאיני עובדת,אני נחשבת עבורו ל'כישלון',ואפילו שהוא יודע על הכדורים,הוא אינו מודע וגם לא בדיוק רוצה לדעת מה בדיוק עובר עליי ואיזו כמות עצומה של כוחות-נפשיים ופיזיים דורש ממני הטיפול - הפסיכולוגי והתרופתי. פשוט נושא זה הציק לי מאוד,ואשמח לתגובתך בעיניין.כואב לי שלמרות שיש תכונות רבות באחייניתי שדומות לשלי,ולמרות שהיא אוהבת אותי מאוד והיא בעצמה אמרה שאנחנו דומות,הוא לא מוכן שאפילו אגיד שאני דומה לה,כי זה נראה לו כמו 'קללה'.

היי בתור אח גדול אני יכול להגיד לך שאחים זה עם דפוק ולא כל מה שהם אומרים הגיוני וקשור למציאות אני יורד הרבה על אחותי אבל אני אוהב אותה......והיה לי המון שיחות עם הפסיכולוגית על הקשר עם אחותי בכל מקרה זה נובע מחוסר היכולת שלי ליצור אינטימיות עם אחותי אולי בגלל שאני חש מאויים מאינטימיות איתה.....בכל מקרה בזכות הטיפול ואחד מההשגים של הטיפול אני בקשר יחסית טוב עכשיו עם אחותי היא באה אליי אנחנו מדברים יותר ומבלים יחד בעיר הגדולה....אז אל תקחי כל מילה של אח שלך ברצינות אולי הוא מפחד ממשהו אחר אינטימי יותר כמו זה שתהיי דומה לבתו כרמיזה אולי לסוג של התקרבות ביניכם שאיננה במקום.....להשקפתו.....

אחים זה באמת 'עם דפוק',הם חושבים ש'אחיות קטנות' הן כאילו שצריכות להיות עבורם כשהם צריכים,אך לא להיפך,הם דואגים שלא יאונה לנו כל רע ע"י אחרים או ע"י נסיבות,אך הם 'עושים לנו את המוות',ובאמת שמעתי ממספר חברות שמקבלות מאחיהן הגדול אותו יחס 'משפיל ומעליב' כמו שאני מקבלת מאחי,וזה מרגיז אותי שזה קורה,אני בטוחה שאם היו לי אחיות הן היו חברות טובות שלי או לפחות חברות וחיי היו שונים, לפחות נראה לי ככה. כייף לך ולאחותך שאתם משוחחים לפעמים,אני עם אחי הבינוני לעיתים רחוקות משוחחת ועם הגדול בכלל ולא משוחחת,אפילו לא על נושאים כלליים של יום-יום,בזמן הקצר שאנחנו נמצאים אחד ליד השני אנחנו מיד רבים וזה כמו 'מלחמת עולם',ואהבה בטוח שאין שם-בינינו-באותו זמן; אומנם אני מאוד שמחה על דברים טובים שקורים לאחיי ולמשפחתי ולמשפחתו של אחי,ואני מאחלת להם רק טוב בחיים,אך עבורי אחי הגדול זה 'אדם זר' שאין לי שום קשר איתו,עם 'זרים' יש לי יותר קשר וכנות מאשר איתו.

משתנה. אגיד לך משהו. את יודעת כמה פעמים בני משפחתי פגעו בי? אמרו לי כל מיני דברים.... עשו לי כל מיני דברים...כשהייתי בגיל קטן דוד שלי היה נוגע בי בכל מיני מקומות אינטימיים בגופי. גם בתקופה מסוימת אבא שלי היה אומר לי כל מיני דברים,שגם פגעו בי אבל הבנתי שהוא אמר אותם לטובתי,ומתוך דאגה לי, ורק מרצון טוב ובמטרה 'לנער' אותי. וזה הצליח לו. הבנתי אותו. לפעמים אנחנו צריכים 'פטיש 5 קילו בראש' כדי להבין . אני מבינה שהדברים שאחיך ואחייניתך אמרו לך,הם קשים לך. נדמה לי גם שיעצו לך בעבר,כאן בפורום,( אם כי לא בטוחה שזה היה אלייך או למישהי אחרת) לבנות מעין חומה סביבם. הם לא מבינים כנראה את המצב שלך,כנראה לא מבינים מזה או סי די,וכדורים וכו'. אבל בטוחה שאחייך ואחייניך אוהבים אותך. רוצים את טובתך בלבד,על אף שאומרים לך כל מיני דברים. נסי להסביר להם,אולי לשתף את המטפלת שלך בזה,אולי שהיא תסביר להם... אבל חשוב שתדברי על זה בטיפול.

חן אני מצטערת לשמוע על מה שעברת בילדותך,אך חשוב לי להדגיש שב'פגיעות' אצלי,הכוונה רק לפגיעות מילוליות,ולא פיזיות-כפי שתארת שקרה אצלך. שנית-חשוב לי גם להבהיר שלא כ"כ הבנת אותי נכון,אמרתי שאחי 'פגע' בי בדבריו,אך לא אחייניתי,להיפך - אחייניתי אמרה שיש לנו הרבה תכונות דומות,וזה משמח אותה מאוד(היא ילדה בתחילת בי"ס יסודי סה"כ),היא רואה אותי כדמות חיובית ורוצה להידמות לי,זה אחי שרואה אותי כ'כשלון -כדמות שלילית. להבהיר לאחי את המצב כבר ניסיתי פעמים רבות,אך הוא לא באמת מקשיב לי ומנסה להבין אותי ומה עובר עליי. לגבי הטיפול 'העיקרי',תהיי בטוחה שבו אני מספרת הכל למטפלת שלי,שמיום ליום נהפכת לדמות יותר משמעותית עבורי,שאני חושבת עליה גם בין הטיפולים ומחכה לראותה. מקווה שאת מרגישה טוב יותר, משתנה