ילד היפר אקטיבי

יש לי ילד בן 3 שנים . הילד מאוד היפר אקטיבי . לא יושב רגע בשקט .הוא לא יושב ומשחק במשחקים שלו אלא כל הזמן שובר אותם או אוהב משחקים שעושים רעש כמו מכוניות . לקוח את האופניים ומסתובב בתוך הבית ושם את הצעצוים מתחת לאופניים כדי לראות איך הם נשברים . לא מקשיב או מצייט אף פעם למה שאני מבקשת ממנו . עושה דברים דווקא. וצועק ובוכה בקולי קולות כדי להשיג את מה שהוא רוצה לא משנה איפה . מצד אחד כשמלמדים אותו משהוא הוא קולט מהר. הוא הילד הכי קטן בבית יש לו אח בן 13 ואחות בת 12 ועוד אחות בת 9 . כשהוא רוצה משהוא מאחותו הקטנה הוא תמיד מרביץ לה כדי לקבל את מה שהוא רוצה . מה אני יכולה לעשות כדי להרגיע אותו יותר וכדי שיפסיק את סצנות הבכי והצעוקות ?

סילבי שלום, בתשובתי אני רוצה להפריד בין שני חלקים. ראשית ייתכן והילד סובל מהיפראקטיביות. ישנם סימנים המעידים על כך, ואת יכולה לקחת אותו לאבחון אצל פסיכולוג קליני של הילד, או אצל פסיכולוג התפתחותי. שם ייעצו לך מה הטיפול המתאים לו. בחלק השני אני רוצה להתייחס למה שקורה בתוך הבית, דבר שאולי יעזור להבין כיצד להתמודד איתו. ילדך בן השלוש הוא הילד הקטן בבית בפער משמעותי, לעיתים יש סיבה לפער זה, ואני מכבד את אי רצונך לשתף בה כאן, אבל לסיבה זו יכולות להיות השפעות לא מודעות על ההתנהלות מולו ועל ההתנהלות שלו מולך. גם אם אין סיבה שכזו, לעיתים קרובות נוטים להתייחס לבן זקונים בדרך חופשית, שלא מקפידה מאוד על גבולות. מתקשים לראות אותו בוכה, לעיתים יש יותר משאבים כדי להיענות לו ולעיתים רוצים לתקן את כל הטעויות שעשינו עם הגדולים. אבל היעדר גבולות מזיק לו. הוא אינו יודע כמה מותר לו, הוא אפילו כמה, גם אם לא יאמר זאת שיהיה מישהו מולו שיגיד לו די, עד כאן. את זה מותר ואת זה אסור. וזו עצתי לך, נסי ראשית לבחון עם עצמך היכן קשה לך, מדוע את מתקשה לשים לו גבולות. האם יש בך אשמה המתעוררת כשאת מסרבת לו? לאחר מכן החלי בשינוי התנהגות מולו, הציבי גבולות, לא שרירותיים, אלא כאלו שיאפשרו התנהלות תקינה בבית. זה יעורר בו כעס, ותסכול, ובוודאי בכי, אבל כל עוד השינוי יהיה עקבי, לא נוקשה והגיוני הוא יוכל לעמוד בו. ואם הקושי נמשך, פני לעזרה מקצועית, דרור