לליאת

ליאת שלום שוב, בבקשה תעזרי לי,איני מצפה ל'ניסים' דרך האינטרנט,אך אני מיואשת מעצמי ונמאס לי מהכל ומצד-שני (נראה לי שעקב הכדורים) אדישה לכל מה שעובר עליי ומבולבלת,ונמאס לי כבר מהכל;נמאס לי שהאובססיות והקומפולסיות לא נעלמו ואפילו לא פחתו עדיין,נמאס לי שאין לי יחסים עם אחי,נמאס לי שיש נושאים בחיי שכאילו במצב 'המתנה' ושאיני מסוגלת לטפל בהם-להפנות כוחות ומשאבים נפשיים אליהם - כמו :עבודה,זוגיות וכו',נמאס לי מחיי,נמאס לי מעצמי, נמאס לי מתופעות-הלוואי של התרופות (למרות שהיום הן פחתו והמצב השתפר),נמאס לי שבעיקבות המחלה הנוספת שלי ובעיקבות טיפול נטורופתי,אני לוקחת כדורים כמו איזו זקינה בת מאה; פשוט נמאס לי מהכל. גם נמאס לי שכעת אחרי שסיימנו ארוחת-צהריים ויש אצלינו אורח,הרגשתי צורך לטאטא בדחיפות את הריצפה,שהתלכלה מפירורי חלה,ולא נרגעתי עד שעשיתי זאת. מקווה שאחרי כל מה שכתבתי לך לא ימאס ממני !? (ובטוח שיהיו עכשיו מספר משתתפים שקבוע 'מתנפלים עליי' שישמחו להבהיר לי מה דעתם עליי,אך כוונתי היא רק אלייך-בשאלה זו).

היי, חשבת שאולי האינטרנט מחמיר את האובססיות וההתמכרות?, מה דעתך, הגלישה המרובה באינטרנט עוזרת לך, או מחמירה את הבעיות? בהצלחה, פאני

משתנה, הכדורים שאת לוקחת לא משפיעים מייד. תני להם זמן. עם SSRI (זה מה שאת לוקחת?) רואים שיפור במצב רק אחרי כשלושה שבועות. ואחרי חודשיים בערך מגיעים להשפעה המירבית של התרופה, של המינון... חיכית כל כך הרבה לפני שהתחלת לקחת תרופות, אולי תתני להם הזדמנות להשפיע לפני שאת מתייאשת? התרופות האלה לא משפיעות בין לילה. זה לא כדור לכאב ראש. צריך פה סבלנות, והשבועות הראשונים הם לא קלים. את לוקחת אותם קצת יותר משבוע, לא? בטח אפילו לא הגעת למינון המתאים. בינתיים, תעדכני את הרופא שלך על מה שעובר עלייך, על תופעות הלוואי, על המחלה האוטואימונית שלך וכו'. לא נורא גם להחליף באמצע תרופה. בהצלחה, מיקי

פאני שלום, לפני שאענה חשוב לי להדגיש שאני עונה לך,כי שאלת "בצורה מכובדת",כלומר:רשמת שם כלשהוא,איחלת בהצלחה,ושאלת את שאלתך בעינייניות,בסקרנות,ולא בצורה בוטה,כפי שמשתתפים אחרים רשמו לי בעבר הקרוב. כפי שרשמתי,האינטרנט-והפורומים הפסיכולוגיים,בעיקר,עבורי-זה סוג של "התמכרות",אך כדי למנוע זאת,איני נכנסת ללא הגבלה,אלא כשאין לי התחייבויות אחרות או סרטים וכו'.אני נכנסת הרבה,אך משתדלת למתן זאת ולא תמיד מצליחה,במיוחד כשאני מחכה לתשובה כלשהיא או למייל,כי אז אני אבדוק הרבה יותר. לגבי השאלות ששאלת,הגלישה באינטרנט,במקרים רבים עוזרת לי להרגיע את החרדות ואת בעיותיי,ע"י כתיבה,שיתוף וקבלת משוב מהפסיכולוגים/יות,מהמשתתפים/ות,אני יכולה להתמודד בקלות רבה יותר עם חרדות,לבטים,דילמות - שמופיעים בין הפגישות הטיפוליות; ככה שאפשר לומר שזה כן עוזר לי. כלומר: ההשתתפות בפורומים עוזרת לי ותומכת בי (אני נתמכת גם ע"י תמיכה באחרים), אך אם אני "מגבירה את מינון הגלישה" יותר מידי,אז זה פוגע בי.לגבי האובססיות-איני חושבת שהאינטרנט מחמיר אותם,אך זו דעתי(הלא מקצועית) בלבד. מקווה שהשבתי על שאלותייך, משתנה

שלום משתנה, אמרת בעצמך שאינך מצפה לניסים, ולכן אין מנוס אלא להמתין להקלה שתגיע בהקדם בהשפעת הטיפול התרופתי. ובכל זאת, משפט אחד שלך מושך מאד את תשומת הלב, והוא מדגים נהדר את מהותו של ה-OCD : "נמאס לי שיש נושאים בחיי שכאילו במצב 'המתנה' ושאיני מסוגלת לטפל בהם-להפנות כוחות ומשאבים נפשיים אליהם - כמו :עבודה,זוגיות וכו'" יפה שאת מצליחה לראות כיצד ההפרעה שכל כך טורדת אותך, פועלת למעשה בשירות המשאלה לדחוק מן התודעה עניינים אחרים, מאיימים ומציפים הרבה יותר. מקווה שתוכלי להתפנות אליהם במהרה, ולהתחיל להנות מפירות המאמץ. ליל מנוחה ושבוע טוב ליאת

סליחה שאני נדחפת,אך קראתי עוד "נמאס לי" שמשתנה רשמה: "נמאס לי מחיי,נמאס לי מעצמי, נמאס לי מתופעות-הלוואי של התרופות (למרות שהיום הן פחתו והמצב השתפר),נמאס לי שבעיקבות המחלה הנוספת שלי ובעיקבות טיפול נטורופתי,אני לוקחת כדורים כמו איזו זקינה בת מאה; פשוט נמאס לי מהכל. גם נמאס לי שכעת אחרי שסיימנו ארוחת-צהריים ויש אצלינו אורח,הרגשתי צורך לטאטא בדחיפות את הריצפה,שהתלכלה מפירורי חלה,ולא נרגעתי עד שעשיתי זאת."