liat

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/04/2007 | 22:33 | מאת: me

זהו ליאת הגיע כנראה הקץ לטיפול שלי....הצלחתי לגרום לפסיכולוגית למאוס בי....(זה קרה ממש לא מזמן)בדיוק כפי שהיה איתך בזמנו....אמרתי לה גם שתוריד אותי מרשימת המטופלים.אני אסתדר לבד... שימי ערוץ 2. ישלי הרגשה שתאהבי את התוכנית והיית צריכה להיות פה אתמול, ירד פה מבול(בחורף לא היה כזה....)

12/04/2007 | 22:35 | מאת: me

וכן אני גבולית וזה מה שנקרא ACTING OUT

12/04/2007 | 23:13 | מאת: למי

את לא גבולית כולם עוברים את זה משום מה את רוצה להיות גבולית כשאת לא

13/04/2007 | 00:18 | מאת: הי

הי me, בהתחלה רק רציתי לכתוב לך שאני שמחה ששבת קצת לכתוב. אני אוהבת לקרוא ממך (גם כשזה דברים שאני בטוחה שלא קל לכתוב). אבל עכשיו שקראתי את הדברים שוב, בא לי להוסיף עוד משהו. כתבת שתסתדרי לבד.., אני איכשהו בטוחה שאת מסתדרת לבד לא רע. איתה ובלעדיה. לא בטוחה ש'להסתדר', אבל, זה העניין.. אני מקבלת את הרושם שאת רוצה קצת יותר עבור עצמך מרק 'להסתדר' שמחתי כשכתבת ACTING OUT. אני חלשה במינוחים הפסיכולוגיים, אבל נדמה לי שזה מינוח שמשמש כשמתייחסים לתהליך שמתרחש *בתוך* מסגרת הטיפול.. נדמה לי שזה טוב, לא? שלבלבול ולקושי יש מסגרת.., גם אם היא חוטפת בעיטות פה ושם.. 'קשה' ו'רע' לא תמיד חופפים.. אחזיק לך אצבעות

13/04/2007 | 15:53 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ME, מצטערת שלא הייתי בשבילך כשהיית צריכה (גם פה ירד מבול שמח בלילה). לא יודעת מה קרה לך עם המטפלת אתמול ומדוע החלטת שהיא מאסה בך. לא לגמרי מבינה למה את מתכוונת כשאת אומרת "כמו שקרה גם איתך בזמנו", שהרי מעולם לא היינו בקשר טיפולי, ומעולם לא מאסתי בך. אני חושבת שאני מכירה חלק מהקשיים שלך עם מצבים (בלתי נמנעים) היכולים להתפרש כדחייה או נטישה. יש לי הרגשה שגם את כבר מכירה בהם, ואפילו יודעת לקרוא להם בשם (אגב, acting out אינו נחלתם של הגבוליים בלבד). אני משוכנעת שהמטפלת שלך לא תסיר אותך מהר כל כך מרשימת המטופלים שלה, למרות שהיא יודעת (כמוני וכמוך) שאת יכולה לבד. השאלה החשובה בהרבה, זה האם את יכולה ביחד. יש משהו נעים ומצמיח ביכולת לשרוד סערה. ואת יכולה. שבת שלום ליאת (אגב, מאז שאני 'מזריקה' סופרנו'ס, אין כל סיכוי לערוץ 2. שיחפשו אותי.)

13/04/2007 | 19:04 | מאת: Me

ליאת לא שאלתי לשלומך. מה איתך? עוד לא סיימת לצפות בסדרה? את יודעת אם עדיין אני מפרשת דברים כדחייה(את רואה אני גבולית...) זה רק מראה שכמעט שנה של טיפול (יש לציין ברוטו :) לא הועילה במיוחד.לא? מה דעתך? אספר לך בגדול מה שהיה עם הפסיכולוגית. מתקשורת שהיתה בינינו מחוץ לפגישה הרגשתי שהיא עושה ליטובה שהיא נותנת מענה(יש לציין שהיא לא בעד תקשורת כזו) ויש משפט אחד שאני זוכרת היטב שבו היא אמרה למה זה צריך להיות על חשבון הזמן הפרטי שלי. מה גם ששאלתי קודם אם אפשר ליצור איתה קשר. וכמובן שיש עוד כמה פרטים שהיו מסביב. זה נכון שיש שעה קבועה שנועדה לכך וכו' אבל בכל זאת...אני מרגישה שהיא קרה אלי לעיתים. אז החלטתי בינתיים לבטל את הפגישות. כך תהיה לה שעה פנויה מדיי שבוע... בהודעה הראשונה אולי לא ניסחתי כראוי אבל אני יודעת מה זה אומר ACTING OUT, קראתי לא מעט חומר בנושאים שונים בתחום... לא ציינתי שזה מאפיין רק גבוליים. ולגביך, התכוונתי שהיה שלב שלדעתי מאסת בי זה היה מזמן (אם כי את אומרת שמעולם זה לא קרה...טוב לדעת...). אני חושבת שגם את וגם הפסיכולוגית לעולם לא תודו בכך תקני אותי אם אני טועה(אגב, היא לא שוללת אם אני שואלת אותה). הלא גם אם מטופל שלך לצורך העניין יעשה לך את המוות את לא תאמרי לו שמאסת בו. את יודעת, נראה לי שעם הכסף שהשקעתי בטיפול הייתי כבר יכולה לטוס לאיזו חופשת סקי(לא מזמן עברתי על כל החשבוניות...משעמם לי בחיים הא?) מקווה שעליך אני לא מעיקה שבת שלום

14/04/2007 | 02:13 | מאת: me

היי ליאת את פה? גם אני פה...:)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית