HI
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי לצערי נהייתי מכור לאוננות זה כבר הרבה זמן שזה ככה אני כמעט מזניח כל עיסוק אחר חוץ מזה זה הדבר היחיד שמרגיע אותי (: דיי מצחיק לומר את זה...אבל זו הפעילות המינית היחידה שיש לי עכשיו ובעתיד וזה דיי מדכא......בכל מקרה פסיכיאטר הציע לי כדורי הרגעה אבל החלטתי שזה יגמור אותי ...זה יחד עם SSRI ידפוק לי את השכל ואני יהיה עייף רוב היום.....אין ספק כי קבעתי את מעמדי כלוזר ואפס של המילניום(:אני ערמה של כלום ושום דבר אתמול עמדתי מול הראי הסתכלתי על ההשתקופת שלי וראיתי גוש צואה אנושי צעקתי עליו שהוא חייב למות שהוא כלום שהוא היה עם זונה שאף פעם לא יזכה לאהבה הסתכלתי בעיניים של הבן זונה.......ואמרתי לו את מה שאני חושב שהוא אפס שמאונן כל היום שאף אחד לא יורק עליו שאף אחד לא יתייחס אליו אף פעם ברצינות שהוא מת שיש לו חרא עבודה שהוא חייב למות כי הוא חלאת המין האנושי.......והבן זונה סתם עמד שם.......בן זונה
כל כך טיפש כל כך מכוער כל כך כלום גוש צואה אווילי שאין ברירה אלא להוציא להורג אין זכות קיום לדמות שהשתקפה......מלבד מוות אפילו האלוהים(שאני לא מאמין בו) לא רוצה לקחת את אותו אדם ..אני כבר רואה את עצמי מת בגיל מבוגר(מאוד בגלל שכמו כל סיוט טוב הוא נמשך לנצח) לבד באיזה דירה שכורה זבובים חגים מעליי ואחרי זמן רב מוצאים את הגופה הארורה שלי (כשנגמר חוזה השכירות ובעל הבית מחפש אותי) זה יהיה הסוף של אחד מהחיים הכי עלובים שנראו במחוזותינו........מקווה שיש כאן עוד אנשים שיבעטו בגופה הארורה הזו..להתראות...
ערב טוב, מיסטר בלו, תסריט הסיום ששרטטת כאן הוא אפשרי, אך אינו היחיד שבא בחשבון. החיים שלנו הם נתיב רב מעללים, עם אין סוף אחריתות (multifinality). כרגע, המבט שאתה משלח באיש המשתקף אליך במרא?ה, מלא תעוב ושאט נפש. אבל אפילו אתה, הזועם כל כך, מצליח לראות שהבבואה המשתקפת פשוט עומדת שם בלי לעשות כלום, כאילו מחכה ומאפשרת למתבונן להפיח בה (ולהטיח בה) כל מה שיעלה בדעתו. אם זה בכלל נחשב, אני שולחת השתתפות ואמפתיה לאיש הזועם, והרבה כוח לבבואתו השקטה, המחכה בסבלנות עד יעבור זעם. ליאת