מה הטעם בידידות?

שלום, כל פעם זה קורה מחדש, חשבתי שאני כבר חסינה לזה והנה עוד חג מלא אכזבות ובעצם כל חיי הם אוסף אכזבות מתמשך כבר 40 שנה. מה הטעם ב"ידידים"? הרי בכל הזדמנות הם מקיפים עצמם במשפחה שלהם ואתה נותר בודד מחוץ למעגל, נאלץ לשמוע על כל הרפתקאותיהם ובילוייהם במהלך החג. כשהם כבר מתקשרים זה כדי שתשרת אינטרס מסויים שלהם או להשקיט את מצפונם. אף פעם זה לא משום שטרחו לחשוב עליך באמת. חברה טובה שכל החג היתה עסוקה בטיולים עם משפחתה, טרחה להתקשר היום כיון שהיא רצתה ללכת לסרט - כלומר, היא נאותה לשבץ אותי בלו"ז שלה כי זה שירת את האינטרס שלה. ידידאחר שלא דיברתי איתו חודש, אמר לאחר שיחה קצרצרה אתמול שיחזור מאוחר יותר ועד עכשיו לא שמעתי ממנו. ידיד שלישי, מבטיח מזה זמן רב לבוא וכמובן שעוד חג עבר ולא ראיתי אותו (והוא לא כל כך עסוק - הוא מובטל ואין לו משפחה). ברור לי ש"תאשימו" אותי - אני אולי לא מעניינת, אני אולי מכבידה, ואולי סתם רף הציפיות שלי גבוה מדי - בכל מקרה זו תמיד אני שלא בסדר, אחרים הם בסדר גמור, כי הם עסוקים במרדף הבלתי נדלה של סיפוק האגו שלהם, וה"חלשים", ה"בודדים", שלא השתלבו במירוץ - אותם פליטי חיים מסכנים - כל שנותר להם לעשות הוא לשלם את מיטב הונם למטפלים כדי שילמדו אותם לא להיפגע ולפתח "עור של פיל" ביחסים עם בני אדם. פילה סרבנית

אנה שלום, אני חושב שהחוויה שאתה לא חשוב לחברים שלך, שאתה תמיד במקום השני או פחות מוכרת להרבה אנשים בהרבה סיטואציות. ואף פעם זו לא חוויה נעימה. ממה שאני שומע את מרגישה שאצלך זה במידה גדושה, כל החברים שלך מנצלים או מתעלמים ממך. אני חושב שיש בדברייך מן האמת, את מרגישה שנדחקת הצידה בעוד חברייך המשיכו הלאה, הקימו משפחות. אבל האם זו כל האמת? האם כל חברייך המשיכו הלאה, והאם הם כל הזמן מתעלמים ממך? אין בזה כדי להאשים אותך, אלא רק לומר שיש בדברייך הרבה אמת כואבת, אבל זו המציאות, מה שנותר לך לעשות הוא להתמודד איתה, לא לבטל לגמרי את ערכה של הידידות אלא לגלות איפוא ועבור מי את יכולה להיות מספר אחת, ואז תוכלי לשאת גם פגיעות אקראיות מצד אחרים ולא להגזים בחשיבותם, דרור

אנה שלום כשאת שואלת "מה הטעם בידידות" זה גם מראה על אינטרס?? ברור שלא. לכל אחד יש הזדמנויות שונות לפגוש אנשים שונים: עם אחותי אני יושבת ושומרת על הילד שלה, עם חברה שלי אני רק שומעת כל היום מה לא בסדר עם החבר שלה, אחת אחרת- לימודים לימודים... ככה זה יוצא שעם כל אדם יש לי את המטרות שלי וההנאות שלי. החברים שלך יכולים להגיד אותו הדבר על המשפחה שלהם "מה הטעם באנשים שאתה רואה רק בחג??" אני מציעה לך לא לשפוט את האנשים כי מה שעדיף לעשות זה להגדיל את מעגל החברים ואז יש תמיד עם מי לדבר ולבלות ולא שמים לב שאחד לא מתקשר כי יש מלא חברים אחרים. אני לגמרי מבינה איך קורה שהילדים ובן הזוג תופסים את מקום החברים, אבל זהו טבעו של עולם, את מוזמנת לקבל את מקומך החדש ב"היררכיה" הזו, או לעזור להם בהקמת המשפחה שלהם, או לוותר על החברות (לא חבל??) באיחולי חג שמח