דיעה שניה

שלום דרור, אני בטיפול בערך שנה. לקח לי המון זמן עד שהתרגלתי קצת לכל עניין הטיפול, השיתוף, הדיבור...אבל עדיין נורא קשה לי, ואני לא מצליחה להחליט אם זה קשור אלי או למטפלת. שאלתי היא: האם מקובל שאני אפנה להתייעצות אצל מטפלת אחרת לגבי הקשר שלי עם המטפלת, לגבי היחס שלי כלפי הטיפול (הרגשת התקיעות, ההתנגדות החריפה, הפחד....) כשאני עדיין בתוך הטיפול. כלומר אני רוצה לראות את הטיפול ואת היחס שלי עם המטפלת מזווית אחרת ובעיני מישהו אחר, חוץ ממני וממנה. כי כנראה יש לי הרבה שאלות והתלבטויות. האם זה מקובל? והאם אני צריכה לעדכן את המטפלת שלי לגבי זה?

אומר לך מה היה אצלי, אולי תוכלי להיעזר בינתיים הרעיון להכניס מישהו שלישי לתמונה יכול להיות רעיון טוב מאד, רק קצת אחרת ממה שהצעת. כפי שמוכר לי מהטיפול שלי, הדרך המומלצת לעשות את זה היא באמצעות פנייה של המטפלת להדרכה. מכניס נקודות חדשות לטיפול. אם דרך ההדרכה מתברר שצריך להפסיק או להחליף עושים גם את זה, אבל ברוב המקרים ממשיכים ומנסים להתקדם עם רעיונות חדשים בתוך אותו טיפול ובקצב שלו. נכון שאמנם זו לא תהיי את שתדעי באופן ישיר, אבל עד כמה שזה ישמע לך מוזר אולי, דווקא כך הטיפול נשמר יציב יותר ובשליטה. מאותן סיבות לא הכי בטוח שמטפלת אחרת תסכים לדון איתך בטיפול שלך כל עוד את בתוך טיפול אחר. קצת מסובך, עדין ומבלבל כל הקטע הזה, למיטב הבנתי. את יכולה לנסות להביא את הרעיון כמו שרשמת כאן לטיפול שלך ותדונו בו. כמו שתמיד אומרים פה, להחזיר אותו לשם. זה כשלעצמו יכול לקדם את הטיפול לשלב חדש.

שלום לך, ההתלבטות האם הקושי הוא אצלי, או אצלה היא התלבטות שכיחה למדי. בעצם את שואלת האם בטיפול אחר אצל מטפל אחר אני אהיה אחרת. אני הייתי רוצה להוסיף מחשבה לדברים שנאמרו, לפני שאענה לך מה דעתי על השאלה שלך. נסי לבדוק עם עצמך, או עם המטפלת האם מה שקורה לך עכשיו מוכר לך גם מחייך מחוץ לחדר הטיפולים. אם כן הרי שזזהו נושא טיפולי מובהק, שדווקא בטיפול הזה יכול לקבל מקום. גם אם התשובה היא לא חשוב לבדוק למה זה קורה דווקא איתה. לגבי שאלתך, בעיני קבלת חוות דעת שניה היא אפשרות טובה בתחילת טיפול, כדרך לברר מי מתאים לך. אולם במהלך טיפול התייעצות עם פסיכולוג אחר על הטיפול יכול להוות בעיה. את מנסה להוציא את עצמך החוצה ולהסתכל מהצד. וזו משאלה שהיא בגדר משאלה, היא לא יכולה להתממש. ובעצם היא סוג של פעולת התנגדות לטיפול. עצתי לך היא להביא את ההתלבטויות לטיפול. אם תרגישי שאין שיפור בהבנה שלך, תוכלי להחליט על הפסקה או אף על סיום טיפול. אז ממקום כזה תוכלי גם לפנות למטפל אחר, אבל לא כהתייעצות על הטיפול הקודם, אלא כנסיון כניסה לתהליך טיפולי על כל המשתמע מכך, המחויבות הכרוכה בכך כמו גם הקשיים הטמונים בו. מקווה שעזרתי, לילה טוב, דרור

אנסה לעזור לך מעט, וגם לדרור... http://www.psychom.com/showpart.asp?part=4