טיפול...

התחלתי ללכת לטיפול ומאז אני בדיכאון די מעיק. יש דברים שאני לא מספרת לו כי אני רוצה להראות נורמלית ושהוא יאהב אותי...... אני בת 33 נשואה עם ילדים ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי (אם אני בכלל רוצה)

הי, האם אמרת לו שיש דברים שאת לא רוצה לספר לו כי את רוצה להראות נורמלית ואת פוחדת שלא יאהב אותך בגלל שתחשפי בפניו צדדים שלדעתך הם פחות נחמדים? זו נקודה מאד חשובה. אנו, המטופלים, מגלים בטיפול דברים שלפעמים מאד לא נעים לנו לדעת על עצמנו. דברים שלעתים קשה להכיר ולקבל שהם חלק מאיתנו. מנסים להסתיר אותם. בדרך כלל מדובר ברגשות (לגיטימיים) כמו קנאה, כעס, תוקפנות, נקמנות, חמדנות ועוד. המטפלים בחלק מכריע של המקרים ממשיכים להתייחס באהדה לפציינטים שלהם גם כשמתגלים צדדים 'אפלים'. אדרבא, גילויים כאלה מקדמים את הטיפול ויוצרים קירבה, העמקת קשר והעצמת תחושת הבטחון. וכל אלה נבנים בהדרגה. איחוליי לך שתצליחו להתמקד ולמצוא את מה שיעזור

שלום לך, כניסה לטיפול היא תהליך לא פשוט, הנגיעה בתכנים כואבים מלווה, וגורמת לעיתים לתחושת דיכאון. אולם זהו תהליך חשוב. התיאור שלך את התהליך הזה דומה למתרחש במקרים רבים, כמו גם למתרחש בקשרים בינאישיים. לא מיד אנו מוכנים לספר על ההחלקים האפלים באישיותנו. אבל מהרגע שאנו מרגישים שאנו יכולים לבטוח ולתת אמון אנו יודעים שיש בכך הישג. ובטיפול זהו הבסיס להישגים הטיפוליים. אז בהצלחה בטיפול, ואני מאמין שעם הזמן תוכלי להרגיש נורמלית גם כשתדברי על החלקים שקשה לך איתם באישיותך, דרור