קנאה...

שלום. לא, אני לא מקנאה בחבר שלי, ולא באנשים שיש להם הכל בחיים - אני מקנאה במשהו מוזר. אני אפילו לא יודעת להגדיר את זה - נראה לי שיש לי כמו שזה נקרא אצל פרויד "קנאת פין" (אני לומדת פסיכולוגיה). זה מתבטא בכך שאני לפעמים מקנאה בזה שחבר שלי יכול "להידלק" ולהגיע לסיפוק בקלות יחסית, ובזה שהוא יותר רגיש ממני (כך נראה לי), ובזה שבכלל נראה לי יותר קל לו ביחסי מין...אבל יש עוד משהו שקצת מטריד אותי: אני מקנאה בפין שלו - אני משום מהה רוצה גם כזה ומאוד מאוד מאוד משתוקקת לדעת איך ומה הוא מרגיש, כל הזמן משגעת אותו שהייתי רוצה להחילף איתו גוף ליום אחד כדי להבין מה זה...הרבה פעמים כשאנחנו מקיימים יחסים, אני "מעוננת"לו וכאילו עושה שזה שלי ואת זה אני עושה לעצמי (אמנם לא מרגישה כלום בעצם). אני נהינת לעשות לו טוב כי אני יודעת איך ובו זמנית מרגישה רע עם זה שהוא נהנה וכיף לו ואני לא יודעת איך זה ומה הוא מרגיש. לו זה לא מפריע - הוא מקבל את זה בתור סתם קטע שלי עד שהקנאה הזאת מצטברת ונשפחת אליו. הוא מרגיש אשם ולא יודע במה (בזה שהוא גבר?) ואני לא מרגישה שום הקלה כי אני מבינה שזה באמת שטות ואין לי דרך לדעת מה באמת הוא מרגיש (רק להאמין לו) ולמה אני לא יכולה להרגיש ככה. הוא בכלל אומר שממה שהוא יודע אנחנו, בנות, מרגישות יותר חזק מאשר גברים. אבל עדיין....זה קצת מפחיד אותי, כל העניין הזה. למה אני "רוצה להיות גבר"? מאיפה זה בא? מה עושים עם זה? אני לא בטוחה שפניתי לפורום המתאים ואם זה כך אנא תתקנו אותי שאוכל למצוא לפחות לא תשובה אלא עצה כלשהי בנושא... תודה

בהצלחה בלימודי הפסיכולוגיה.