בעיה מציקה

יש לי בעיה שמאוד מציקה לי.אני בן 25 ובגיל 17 הייתה לי חברה דתיה במשך כמה שנים ומאוד אהבנו מה שנקרא "אהבת נעורים". בגיל 20 נפרדנו והיא כבר מזמן בחיים שלה נשואה.אני פיתחתי במשך השנים הללו אובססיה למצוא מישהי דתיה אולי שתזכיר לי אותה וכתוצאה מכך נכנסתי לדכאון סמוי. היו לי מספר חברות חילוניות יותר יפות ופחות יפות אבל לא הרגשתי משיכה אמיתית אליהן.אני חושש שמא נתפסתי לאובססיה כי אני פשוט לא מצליח למצוא זוגיות.עם חילונית אני לא מסתדר כי הלבוש החשוף מפריע לי ועם דתיה אני לא מסתדר כי חלק מהמצוות גדולות עלי. נשארתי ללא כלום היום,לא מצליח להרגיש אהבה לבחורה שעושה לי טוב ומתייחסת אליי יפה ונמשך מאוד לאלה ה"ביצ'יות" שמכאיבות לי ומזלזלות בי.מה קורה איתי?איך יוצאים מהדכאון?אני כבר ממש שוקל טיפול תרופתי. אציין,כי אני נמנע להתחיל ישירות עם בחורות אני כל כך לא אוהב את הפוליטיקה הזו...

שלום אילן, הימנעות היא אכן המילה המתאימה לכאן. אני חושבת שאתה עסוק מאד ב'להבטיח' ששום קשר זוגי לא יוכל לצאת מן הכוח אל הפועל, ויהי מה. המשיכה למי שמכאיבות ומזלזלות בך יכולה להיות קשורה לקשיים בדימוי העצמי ובהערכה העצמית ולחרדות סביב קשר ומיניות, ונראה שכל אלה מהווים מקור גם לדיכאון. אני ממליצה לך מאד לפנות לפסיכולוג קליני, ולטפל במקורות האמיתיים למצוקה שלך. לצד הטיפל בשיחות, טיפול תרופתי בהחלט יכול להיות רלוונטי, ותוכל להתייעץ על כך עם מי שתבחר כמטפל. בהצלחה רבה ליאת