כבר חצי שנה בטיפול - למה אני צריך אותו !!?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/04/2007 | 18:28 | מאת: י

אני כרגע בהפסקה של הטיפול ! הגעתי למסקנה שהטיפול הזה לא עושה לי כלום אני לא מבין למה לעזזל אני צריך לדבר עם פסיכולוג שעולה 300 שקל לפגישה על מה אני עושה כל היום שזה כלום !! מה אני שם בפיתה בארוחת בוקר ואיזה צבע חולצה אני בוחר ללבוש ולמה דווקא את הצבע הזה !!! ואם מגיעים לדברים חשובים שאני שואל אותו כמו שאלות של "אז מה עושים " ? לאן הטיפול ממשיך לפה " ? "למה אני לא מרגיש יותר טוב בכלל אחרי הפגישה" ? ומה התשובה הרגילה שאני שומע ? "לא יודע" . זה מטריף אותי ! אז מי ידע מי !!!!! למה אני בכלל בטיפול !!!!!? למה למדת כל כך הרבה זמן פסיכולוגיה ! ? למה כתוב לך "פסיכולוג קליני מומחה" על הקבלה שאתה נותן לי לאחר ששילמתי 300 שקל ולא הרגשתי כלום שהשתנה למה קיבלתי כל כך הרבה המלצות עליך ? איפה כל זה !!!!? (הורים שלי ביררו עם פסיכולוגים נוספים מהצבא מי הכי טוב באיזור) ולמה רשמת ביומן האישי שלך כל דבר שאני אמור לעשות ...פגישות שיש לי ....טלפון אישי של רופאת המשפחה שלי ..עובדת סוציאלית ....מה - עשית את עצמך שכאילו אכפת לך ? הרי טלפון אחד בכל החודשיים הפסקה האילה לא קיבלתי ממך !אולי מצבי התדרדר ? אני ממש לא רואה הבדל בינו לבין סתם זר ברחוב שאני יכול סתם לתפוס אותו לשיחה ! איפה כל שנות הלימוד האילה באות לידיי ביטוי בטיפול שלי !!? :( האדישות שלו הורגת אותי ובמיוחד התשובה הרגילה שאני מקבל של ----"לא יודע" אני רושם את ההודעה הזאתי כי כבר עברו החודשיים שסיכמנו שנעשה הפסקה ונחליט אם אני יחזור או לא ואני לא יודע מה להחליט ! כאילו אני יודע.....אבל אני יודע שזה לא יהיה לי טוב לא ללכת לטיפול כי בן אדם במצב שלי (בלי עבודה.לימודים..חיי חברה דיי מצומצמים) לא אמור ל-א להיות בטיפול !

07/04/2007 | 22:17 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב, מבלי להיכנס כרגע לתלונות שלך על המטפל, אם אתה מרגיש שאחרי חצי שנה הוא נותר עבורך זר גמור, ולא הצלחת לבסס איתו קשר של אמון וביטחון, ואם אתה מרגיש שאינך יכול/רוצה להישאר ללא טיפול כלל, מדוע שלא תקבע שתיים-שלוש פגישות ניסיון עם מטפל אחר, ותראה אם תרגיש אחרת? ובכל זאת כמה מילים - כאשר יוצאים מן הפגישה הטיפולית ומרגישים פחות טוב משנכנסנו, אין זה אומר שמדובר בטיפול רע או לא יעיל. אני מניחה שבפגישות הללו, מהן יצאת מבולבל, חסר אונים ומשווע לפיתרון, לא דיברתם על מה אכלת היום ובאיזו חולצה בחרת. יש לי הרגשה שעלו שם עניינים נוספים, חשובים ומשמעותיים עבורך, אולי אפילו מעורפלים, עמומים או מעוררי חרדה. פסיכולוגים - גם אלה שלמדו שנים רבות מאד - אינם מחזיקים תשובות ופתרונות באמתחתם. הם נמצאים שם כדי ללוות אותך במסע ארוך (לפעמים גם מתיש) של גילוי עצמי. פסיכולוגים קליניים לומדים הרבה מאד, ומשלמים על הדרכות, בין השאר כדי לרסן את הנטייה לדעת טוב יותר מהמטופלים שלהם מה נכון או מה לא נכון לעשות. פסיכולוגים קליניים הם אנשים שיודעים הרבה, קוראים הרבה, ומבינים לא מעט דברים על תהליכים נפשיים אלה ואחרים, על פתולוגיה נפשית, על דפוסים אישיותיים, משפחתיים, התנהגותיים נורמליים וחריגים. הידע הזה נמצא שם כל הזמן, ברקע, לטובת הטיפול. כדאי לזכור זאת לקראת המפגשים הטיפוליים הבאים. בהצלחה ליאת

08/04/2007 | 15:55 | מאת: י

זה בדיוק מה שאני לא מצליח להבין ! אני מרגיש שאת הכל (ידע...נסיון..) הוא שומר לעצמו !!! אני מדבר אליו כמו אל כל בן אדם אחר בעצם אז נשאלת השאלה ......אני באמת צריך בכלל פסיכולוג ? הרי אני מדבר על אותם נושאים עם סתם עוד חבר שלי לדוגמא . מה התפקיד של הפסיכולוג ? מה שניסית לרמוז לי שהרבה מחשיבות הטיפול בעצם "סמוייה מן העיין" ? כלומר קוראים דברים שהמטופל בעצם לא מבחין בהם ? אני כבר מבולבל לגמרי מה התפקיד של פסיכולוג ? ולגבי כמיה ואמון ....זה יש ! כבר מהפגישה הראשונה (הוא בן אדם מאוד חופשי שאפשר לדבר איתו על הכל)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית