רע לי

שוב אני , ומתנצלת על כך שאני הורסת את שמחת החג אבל זה המקום שלי להוציא קצת דברים, אין לי ממש עם מי לדבר . קשה לי אני מרגישה שוב שאני שוקעת לתוך מים עכורים שמושכים אותי פנימה ואין לי כוח להתנגד לאט לאט הם מתישים אותי. אני רק רוצה להיעלם וחושבת שהכל רע כל כך . אני רוצה לישון שינה עמוקה וזהו, ולא להתעורר יותר לעולם. ומחריד אותי לחשוב שאלה המחשבות שלי ושזה באמת מה שאני רוצה שזה מה שנהיה ממני. לא רוצה לקום.

שלום ד, כפי שניתן לקרוא, שמחת החג היא דבר יחסי כך שאינך מקלקלת דבר... נשמע שאת מאוד סובלת, שוקעת למקום של אין-עניין ואין-כוחות. מעבר לחיבה ולתמיכה שלנו כאן בפורום, אני תוהה האם יש לך אפשרות להתייעץ עם מישהו מקצועי, כדי שאפשר יהיה לדעת האם מדובר במצב המחייב טיפול (פסיכולוגי ו/או תרופתי). בינתיים, אני שולחת לך מכאן כוחות, אורנה