פסיכולוגים וטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2007 | 22:18 | מאת: אאא

שלום לך, יש לי כמה שאלות? (ואשמח את תעני גם להמשל של ACTING OUT). -איך פסיכולוגים עוברים ממטופל למטופל, מסיפור לסיפור, בלי הצורך בהפסקה- בניקוי ראש. לפחות אצל המטפלת שלי, אין הפסקה. אני ממתינה בחדר ההמתנה וברגע שזה לפני יוצא, אני נכנסת.?!!! (איך אני יודעת שהיא כולה איתי, ואינה עדיין עם אותו סיפור שהיה לפני!! -האם כל הפסיכולוגים חייבים לעבור טיפול? האם הם מרגישים את זה באמת? או שזה רק סוג של הדרכה? -האם פסיכולוגים הופכים לתלויים במטופלים שלהם? בסיפורים שלהם? האם הם מצליחים להתנתק רגשית או שדברים נשארים? האם גם יש מקרים שמטפל ממתין לפגישה השבועית עם מטופל מסוים כמו שהרבה מטופלים ממתינים (אבל לא בגלל אהבה או קשר רומנטי אלא מתוך אכפתיות)? ואם כן, האם חייבים לעבור טיפול או הדרכה? או שעובדים על עצמם? והאם חייבים להגיד את זה למטופל? -למה כשמטופל מבקש חופש מהטיפול, הדבר נחשב לבריחה. אבל כשהמטפל מודיע על חופש, המטופל חייב לקבל את זה, להסתדר לבד (אחרי שעודדו את רגשי התלות, ההתמסרות....) אפילו אם זו התקופה הכי קשה בטיפול. כי פשוט זה הזמן לחופשתו של המטפל?? תודה

31/03/2007 | 23:48 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אאא, אנסה לענות לפי הסדר. ברוב המקרים, פסיכולוגים דואגים שלא תהיה 'התנגשות' בין המטופלים, גם כדי לאפשר לעצמם איזה ת??ווך בין מטופל למטופל. לפעמים, בעיקר במקומות ציבוריים, אך לא רק, העומסים הכבדים מכתיבים התנהלות אינטנסיבית יותר, והמטפל מתרווח רק אחרי שניים או יותר טיפולים. זה אמנם לא המצב האופטימלי, אך הוא אפשרי. מטפלים מנוסים יכולים לעשות את הפרדה הנדרשת. פסיכולוגים נוטים לייחס חשיבות רבה לטיפול פסיכולוגי, ולכן נדיר למצוא פסיכולוג שלא עובר או עבר טיפול בשלב כלשהו בחייו. בטיפול האישי שלו, הפסיכולוג הוא מטופל לכל דבר, ולא מדובר בהדרכה. פסיכולוגים אינם אמורים לפתח תלות במטופלים שלהם, ועליהם לעשות הכל כדי להישאר קשובים לצרכי המטופל גם על חשבון הצרכים שלהם עצמם. אם פסיכולוג חש שמתפתחים אצלו תהליכים המפריעים לו לתפקד כמטפל טוב, עליו לדון על כך בהדרכה שלו, ובמידת הצורך להפסיק את הטיפול ולהעביר את המטופל למטפל אחר. פסיכולוגים רבים, גם מומחים וותיקים, מקבלים (או קונים) הדרכה בתדירות זו או אחרת. ככל הידוע לי אין הכרח ליידע את המטופלים על כך, מאחר שזה עניין שבשגרה. מטפלים ומטופלים כאחד זכאים לצאת לחופשות, כחלק משגרת חיים מבורכת. חופשה מתוכננת לזמן קצוב, עליה מודיע המטופל מראש, אינה נחשבת בריחה מטיפול. מקווה שלא נותרו סימני שאלה, ואם כן, דרור יהיה כאן ממחר. ליל מנוחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית