אמא שוטפת כלים

אמא שוטפת כלים זה מקסים בעיני. זאת פעולה. ועוד פעולה חיונית... וזה לא להיות במצב מאוזן. טפשי, אני יודעת. אבל עדיין מקסים. חשבתי ללכת לשטוף. איזה מזל שחיכיתי קצת... ליאת, חג שמח! נורית

תודה שכתבת, חג שמח, יקרה!

נוריתי אהובה, לחייך או לדמוע (מהתרגשות)? את בכלל מרשה לי (להתרפק אתך על התמונה היפה הזו)? אמא שוטפת כלים זה מקסים. גם בעיני. באמת מזל שחיכית! נויה

מקסים, נורית. כל כך לא טפשי... אני נזכרת בה המון, באמא שלי, כשאני עושה את ההכנות לפסח. מנקה, מבשלת... רואה את ידיה ביד?י, את התנועות הדומות... אח, כמה הייתי נותנת כדי לראות אותה בפעולה... קשה עם הגעגוע הזה בפסח... הדר

נורית, ההודעה שלך נוגעת ללב בצורה יוצאת דופן. קראתי אותה, וכמו נויה, לא ידעתי אם לחייך או לדמוע ופתאום נזכרתי, בפעם הראשונה שנגעת בי כאן בפורום. זה היה ממש לפני שנה, באיזור פסח. כתבת שם על הזדמנות נדירה, בה אמא שלך הרגישה אותך נסערת, קראה לך, חיבקה אותך והביאה אותך לדמעות. נדמה לי שזו היתה אחת הפעמים הראשונות שהגבתי לך כאן. אז שוב פסח, ושוב המשפחתיות הזו שגורמת לנו להתרגש מהדברים הכי קטנים, או להתגעגע אליהם במידה שאינם כבר. פסח שמח :- ) יעלה

לא יכולתי להתאפק ולמרות איחורים מטורפים בהגשה והשעה המאוחרת, האצבע על העכבר הגלישה אותי לנבכי פסח דאשתקד :-) גרם לי להתגעגע לתקופות שעוד לא הייתי בהן ... איך לא התחלתי טיפול לפני שנה, איך?! :-) אתן מופלאות. כולכן. חשבתי לי אם יש דבר כזה להתגעגע לעתיד.. אבל אז נזכרתי ש'כמיהה' זו המילה שאני מחפשת.. :-) (לילה, סליחה..) כתבתי ומחקתי. התכוונתי לאחל שפסח יחליף געגועים בכמיהות. אבל אין תחליף לגעגוע..אז למה לא גם וגם בעצם? אז אני מרימה כוסית מוקדמת (הראש כבר סחרחר מעייפות אז זה דווקא מתאים).. לגעגועים רכים וכמיהות מרעננות וייצריות (כן, קצת יצר, מה יש!) שנה טובה, לילך.

נוריתי, בנות, מי שחווה אובדן, קשוב אל רגעי הקסם הקטנים, הבנליים, של הקיום. אמא שוטפת כלים, מקפלת כביסה, גוררת רגליים עייפות אל הקומקום, מדליקה בוילר. מי שמוכן לחכות קצת, תמיד מרוויח. תרגישו טוב (עוד לא אומרת חג שמח) ליאת