SOPRANOS

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2007 | 02:07 | מאת: MR BLUE

שוב שבת ואני מציק באותה תקופה שהלכתי לזונה היה כל יום הסדרה סופרנוס שם יש את טוני שבוגד באישה הולך לזונות מבצע פשעים חמורים משאיר את הכל מאחור וממשיך הלאה תוך כדי זה הוא מזיק לעצמו פיסית סמים אלכוהול זונות.....אם את מכירה את הסדרה יש לו איזה בעייה מהילדות שגורמת לו להתעלף ולאבד את ההכרה כל כך קינאתי בדמות הזו של טוני על היכולות האלו ובעיקר על ההתעלפויות שקורות לו....שברגע אחד סולחים לו בני משפחתו על מעשיו ודואגים לו באמת.......בחיים שלי לא הערצתי אף אחד לא תוכנית טלוויזיה(טוב אולי צוות לעניין וקצת גיימס בונד(:) אבל הסדרה הזו ובמיוחד הדמות של טוני סופרנו הטיפוס העצבני שמזיק לעצמו ולאחרים ולא מסתכל לאחור והחן והאינטלגנציה שלו הקסימו אותי באותה תקופה הייתי מסתובב הרבה עם הרכב בתא למסיבות ובילויים והכרתי נשים סקסיות ומפתות ושהייתי מסתובב באוטו נשמע דבילי הרגשתי כמוהו בפתיח אין ספק שאהבתי לסדרה הזו גם הובילה אותי "לזרעותיה" של אותה זונה .......אני יודע שתגידי שהוא הולך שם לטיפול ולכן יש לו קצת מצפון זה נכון אבל הוא תמיד ממשיך הלאה ומבין שהעולם אכזר והוא מרשה לעצמו להתאכזר קצת לעולם רק שאותי המצפון הורג להתראות ושוב מצטער על ההפרעה...

31/03/2007 | 21:36 | מאת: ליאת מנדלבאום

היי מיסטר בלו, את הסופרנו'ס ראיתי בעבר רק פה ושם. לאחרונה רכשתי את כל פרקי הסדרה, ואני נהנית ממנה לאט לאט, כצ'ופר של לפני השינה. הקנאה שלך בהתקפי החרדה המעולפים של טוני, מאירה משהו שלא הרבינו לעסוק בו כאן. הרווחים האפשריים שאנו עשויים להפיק מסימפטום עקשני, גם אם הוא דרמטי ומפחיד במיוחד. במקרה של טוני, ההתעלפויות הביאו אותו אל הקליניקה, אך גם זיכו אותו באמת בהמון אהדה דאוגה מצד הסובבים. זהו חומר מעניין למחשבה, אצל כולנו. אני רוצה להזכיר לך, עוד, שאדם מצפוני מחוייב במידה של הגינות וסלחנות גם כלפי עצמו. צ'או ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית