דלעת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עוד רגע הכרכרה תהפוך לדלעת השעה כמעט חצות... מתגעגעת לשישיים שלנו כאן ולמילים שהיו... ד"ש חם וחג שמח רשת
רשת חמודה, מותר להידחף ולאחל לך חג שמח? תספרי מה שלומך? יעלה
יעלה יעלה, כמה טוב שאת כאן. שלומי? לא יודעת, נראה לי שלא משהו... תקופה לא פשוטה. לא ברורה. מאוד מכאיבה... דברים מתחילים להתחבר וזה הופך את הבטן. עושה צעד קדימה ושניים אחורה ומקווה שבכל זאת זזה לאנשהו. ובתוך כל זה אין הרבה מילים ויש הרבה לבד... יש חשש, אבל גם ניסיון והרבה סימני שאלה על האם זו הדרך ובכלל בשביל מה... לא יודעת... מה איתך? את תמיד דואגת ושואלת, אבל מה שלומך? חג אביב שמח רשת
שלום סינדרלה, שוב חצות... בליל רביעי וביום חמישי התערבבו הרבה דברים שהקשו עלי לענות. וודאי שזה משנה. וודאי שהשאלות 'מחן ועד רשת' נותרו ממתינות... אז הנה אני כאן, מסכימה שימי שישי של פעם היו 'משהו מיוחד'! מצטערת לשמוע שכואב. יעלה מנסחת כל-כך נכון גם עבורי, שכל ההתאמצות הזו היא בשבילך - כדי שאת תרגישי טוב יותר. אז המשיכי להיאבק, וגם לנוח... אורנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
