אהה

הי אני די לחוצה, אז חשבתי שאם אני אכתוב זה אולי יקל קצת. אני מחכה שחברה מהלימודים תבוא לאסוף אותי, כי יש לחברה משותפת מסיבת יום הולדת באיזשהו פאב. אני הולכת כי אני יודעת שהקשר גם ככה התרופף ( הן בכלל לא יודעות על הדיכאון ושניסיתי להתאבד ) ואני ממש מכריחה את עצמי ללכת, אבל קשה לי ואני מרגישה מוגנת בזמן האחרון רק בסביבות הגרעין הקרוב לי , חמש החברות הטובות ולא יותר מזה, ושם לא אכיר אף אחד, גם הפסקתי לפני חודש לעשן, אז בכלל אני בסטרס שלא יהיה לי שם מה לעשות ( גם לשתות אני לא יכולה בגלל התרופות ) אני שונאת לאלץ חיוכים, וזה מה שיקרה כי קשה לי לצחוק באמת בזמן האחרון, הבטן שלי ( יש לי קרון ) כבר בשגעון..אוי היא פה...טוב חייבת לזוז..נקווה שיהיה טוב..תודה על ההקשבה.

שלום אופיר, אני מניחה שבשעה זו את בעיצומה של מסיבת יום ההולדת, ומקווה שאת מצליחה גם להנות. סיגריות ושתייה הן אמנם עמודי התווך של הבילוי בפאבים, אך הן אינן חזות הכל. נשאר הרבה מאד מה לעשות גם בלעדיהן - האמיני לי. לפעמים המציאות מאלצת אותנו לחרוג מהמעגלים המצומצמים והמוכרים, למרוח על עצמנו מסכה ואפילו חיוך, ולקוות לטוב. לא תמיד זה הולך, וזה יכול אפילו לעייף. אבל אם זה מצליח לנו פתאום, תחושת הניצחון - גם אם רגעית וחולפת - מתוקה במיוחד. אחרי הכל, החיים שלנו מורכבים מרגעים קטנים, לא תמיד מחוברים, של קיום. אם הרווחנו כמה רגעים נחמדים בשבת בצהריים - מה רע? ספרי איך היה ליאת

היה בסדר..נחמד. אני כבר יותר מנוסה בהעמדות הפנים האלה, כי למדתי שאף אחד שם לא באמת רוצה לדבר איתך, אתה יכול לראות מן מעטה בעיניים שלהם, וכל פעם שאתה מתחיל לדבר על משהו אמיתי, הם מסתכלים עליך במין חוסר נוחות כזו..זה קצת מצחיק. בכל אופן, אני תמיד יוצאת משם בהרגשה פרווה כזו, כאילו זה היה סתם בזבוז זמן...יכול להיות שזה בגלל שהתברכתי בחברות כל כך טובות, שאין איתן סינון, אני מרגישה שאני יכולה לומר ה-כ-ל, וזה כל כך כיף( אחרי הנאה של כיף אמיתי, קשה להחליף אותה במין מאולצת כזו, כי האמיתית כל כך משחררת )..כבר היה עדיף שהייתי נשארת ללמוד בבית..מצד שני הייתה רוח טובה, וזה היה בפאב פתוח באלנבי, והיו שם שתי בנות מהלימודים די נחמדות, אז היה בסדר, אפילו השתלבתי בשיחה יותר מכמה פעמים, אז לא הרגשתי פוגליאנית לגמרי....(: הדבר שהכי מפריע לי זה שאף אחד לא מתחיל איתי כבר המון זמן, ואני מרגישה מאוד לא מינית, כאילו איבדתי את זה...אפשר לאבד את זה? תמיד מתחילים עם חברות שלי ואני מרגישה כמו הכבשה השחורה...אחרי המסיבה יצאתי עם חברה טובה לאכול, והיא באמת בליינית כבדה ויפה מאוד, והיא התחילה לספר שהיא יצאה למועדון עם חברות ובסוף הערב כל אחת מצאה את עצמה עם מישהו מתחרמת בשירותים ונמרחת שם על הספות אז זה יצא טוב...וידעתי שאם אני הייתי שם זה היה יוצא מאוד לא טוב, כי אני הייתי סביר להניח היחידה שמסתכלת על כולם נמרחים על הספות..למה אני מצליחה לסגל לעצמי את כל הסקילס החברתי חוץ מזה..אין לי כישרון בפיתוי, תמיד אני נעשית ביישנית ליד גברים או נשים ( אצלי זה גם וגם ) ולא קורה כלום..אני מתוסכלת שאני לא יודעת איך להשתחרר. אני יודעת שאני משדרת משהו לחוץ, אבל לא יודעת איך לשנות את זה... סורי על האורך..ושיהיה שבוע טוב.