הנורמות המעצבנות שלי...

שלום ליאת, הכרתי בחור שמוצא חן בעיני ...אני נהנת לשוחח איתו לגעת בו בקיצר להיות איתו ... אמנם אנחנו מכירים מעט זמן ...אבל אחרי כל כך הרבה דיטים ונישואים כושלים אני מרגישה סוף סוף תחושה טובה ונעימה בלב ....יש דבר אחד שמפריע לי מאוד ...שבעקבות המחשבות הללו אני כועסת על עצמי , הבחור לא עובד בעבודה מבטיחה אלא עבודה פשוטה שאני פשוט מתביישת לשתף את האנשים הקרובים אליי במה הוא עובד....בעיני הוא אחד האנשים החכמים והאנטלגנטים שיצא לי לפגוש השפה שאנחנו מדברים היא אותה שפה ....מה שמעניין אותו עכשיו זה למצוא זוגיות טובה שהוא יכול לפרוח בה (גם הוא גרוש ) אנחנו פועלים מאותם ערכים וזה משהו שמצא חן בעיני מהרגע הראשון...רק עניין העבודה מפריע לי לזרום ולהתמסר אליו. אני לפעמים עצורה ולא נותנת לרגשות שלי לצאת אני ממש כועסת על עצמי שהחומר והמעמד חשובים לי הרי הדבר החשוב ביותר זה מה שאתה מרגיש אם הבנאדם שאיתך ולא מה יגידו אחרים ....אני מבולבלת ופוחדת מהפער בהתקדמות בעבודה שלי לעומת המקום שהוא נמצא בו ...אני זהירה ורוצה להצליח הפעם...הרגש אומר לי להיות,והגיון אומר לי לא להשאר ולהקשר...תוכלי ליאת להאיר את דעתך ...אני מבולבלת מאוד ודווקא עכשיו (בכייף אני מפרגנת!!)הפסיכולגית שלי יצאה לחופשה בחול לשלושה שבועות ...אני

שבת שלום, בבחירת בן-זוג מעורבים גורמים רבים ומגוונים, לחלקם אנו מודעים יותר ולחלקם פחות, אם בכלל. את מציינת שהבחור עובד בעבודה "פשוטה" ועם זאת חכם ואינטליגנטי באופן מיוחד. הספק שלך - לפחות כפי שאני מבינה אותו - אינו נובע מחששות כלכליים, אלא מטעמים תדמיתיים. מאחר ואת בטיפול, אני מניחה שסוגיות של דימוי עצמי ותפיסה עצמית (שלך את עצמך!) נמצאות על הפרק, שכן את רומזת על החשיבות הרבה שאת מייחסת לדעותיהם של אנשים אחרים. כאשר בן הזוג נבחר/נפסל עפ"י רכושו ומעמדו, מעורבים בבחירה מרכיבים הקשורים לדימוי עצמי בעייתי, ולצורך חזק בתגבור חיצוני של מה שנתפס כלא מספיק מלכתחילה. כיוון המחשבה הזה מתחזק לנוכח מה שאת מתארת כהתאמה כמעט מושלמת בכל הדברים האחרים. בפועל, מבחן המציאות מראה כי ככל שקיימים יותר התאמה ודמיון בין בני הזוג (כן, גם במעמד ובסטטוס הכלכלי, ולא רק בעמדות ובהשקפת עולם), כך הקשר יציב יותר. כנראה שאין לך ברירה אלא לבחון את משקלם היחסי של הראש והבטן, ואז להחליט... מאחלת לך הרבה טוב ליאת