שאלה בנושא זוגיות ומה שמעבר...

הי ליאת, אני וחבר שלי בשנות השלושים לחיינו וחיים ביחד כבר שנתיים, ויש לנו דילמה רצינית שמערערת לאחרונה את הזוגיות שלנו. חבר שלי נורא שלילי לגבי חתונה ואני לא מבינה אותו, הוא אומר לי שהוא לא מרגיש שהוא מוכן לצעד הזה, זה מלחיץ אותו נורא, מבחינתו להתחתן זה אוטומטית הופך אותו לזקן חשוב לציין שההורים שלו התגרשו שהוא היה ילד וכנראה גם זה משפיע עליו, הוא אמר לי שכל האנשים שהוא ראה מסביבו שהתחתנו זה רק הרס להם את הזוגיות. נסיתי בכל דרך אפשרית להעביר לו את המסר שזוגיות זה דבר יפה ושהוא לא צריך לפחד מכישלון ומה שקורה לאנשים אחרים לא חייב לקרות לנו..אפילו הצעתי שילך לטיפול, הוא אמר שהוא רוצה לפתור את זה אבל משום מה שום דבר לא מתקדם.. הוא אמר שהוא אוהב אותי ושאני האשה שאיתה הוא רוצה לחיות ושהוא רואה עתיד ביחד, ורק שהוא ירצה להביא ילדים, אז צריך להתחתן... אני ממש אובדת עצות ולא יודעת עוד מה לעשות כי אנחנו באמת אוהבים וכיף לנו להיות ביחד רק שיש את העניין הזה של החתונה שפשוט גורם לנו למתחים, איך לדעתך עליי לנהוג? איך אנחנו יכולים לטפל בבעיה שלנו? חלק בתוכי אומר לעצמי תעזבי אותו למה לנסות להכריח בנדאם שפשוט לא רוצה, אבל אני ממש מפחדת לעשות את הצעד הזה להפרד ממנו ובגיל 30 לחזור להורים שלי ומי יודע מתי אני אמצא את הבחור הנכון שכן ירצה בסופו של דבר להתחתן.. ליאת, אני ממש בהתלבטות מאד גדלה ואשמח אם תוכלי להקל עליי ולהנחות אותי שלב אחרי שלב איך לטפל בדילמה שניצבת מולי... בתודה מראש ליהי

שלום ליהי, חתונה היא אכן דבר מלחיץ, מהיותה עניין מחייב מאד ומשמעותי עבור רוב האנשים. החבר שלך מרגיש שאינו בשל לצעד כזה, מה גם שקיים אצלו מערך אמונות שלילי בנושא. אלו תחושות לגיטימיות שיש לכבד. אם אתם אוהבים, נהנים מהביחד ומחוייבים זה לזו ממילא, איני רואה סיבה לפרק את הקשר כרגע. קשר טוב של שנתיים זה משהו 'שלא הולך ברגל'. אם, לעומת זאת, את מרגישה שיש כאן התחמקות, בריחה ממחוייבות וחוסר התחשבות בצרכייך, יש מקום לשקול פרידה. אני מניחה שרק את יודעת את התשובה לכך. אם הוא מסרב לפנות לטיפול, תוכלי ללכת בעצמך, ולבחון באופן מעמיק את צרכייך העכשוויים, ואת הדרכים הטובות ביותר למלא אותם במחירים נמוכים ככל האפשר. אישית, אני מאמינה גדולה בכוחה של האהבה לנצח. אחרי הכל, גברים ונשים נוטים להפגין עמדות שונות למדי כלפי מוסד הנישואין, ואיכשהו, בסוף תמיד עומדים שם שניים, מתחת לחופה. מאחלת לך זוגיות טובה באשר תהיי ליאת