לאורנה

היי אורנה, רציתי לשתף במשהו לא בטוח שתביני כי אני לא אוכל לתת כאן יותר מידי אינפורמציה לגבי נושא מאוד אישי ומאוד כאוב...ליאת מכירה את הבעיה(אולי היא סיפרה לך?)אך לא אוכל לשתפה,מסיבות ידועות... בתקופות מסוימות מישהו במשפחה אצלי מאוד נסער ועצבני כל הזמן(אני לא מדברת עליי,על אף שגם אני כך..)וזה יוצר המון מריבות בבית,כתוצאה מכך אני שרויה בלחצים איומים, לא תמיד קל לי להתמודד עם זה,המטפלת יודעת את המצב.. היא הציעה לי לעבור לחבר שלי לגור איתו, אבל אני חוששת לעזוב את הבית,להיות בקשר מועט עם הבית ... כי צריכים את עזרתי... מיותר לציין שאני בלחצים מהכל, דיברתי על כך עם חבר שלי, לדבריו הוא שם לב למתחים בבית גם בלי שאספר לו... הוא כל הזמן שואל אותי אם אני בסדר ,אם אני צריכה משהו,כל הזמן דואג לי...הוא מעוניין שאעבור לגור איתו אבל יש לי עם זה בעיה,לא אפרט כאן... יש לי קשר טוב עם משפחתו,והם מנסים לרמוז כל הזמן,להרגשתי,אולי אני טועה, שאנחנו כבר נעשה צעד קדימה ושנעבור לגור יחד,לחבר שלי יש חלק בזה הוא זה שאומר למשפחתו שהוא רוצה להתחתן וכו'..אני לא ממהרת להתחתן,אני מרגישה שהוא יותר לחוץ על זה,ובלי לשים לב אולי,הוא מלחיץ גם אותי ,רוצה שכבר נקבע תאריך לחתונה מעכשיו וכו'... יש ביננו תקשורת כנה ופתוחה,אנחנו מדברים על הכל,אבל עדיין אני חשה שהוא לא מספיק מבין אותי. אני שרויה בלחצים עקב המצב בבית ועם החבר... לא יודעת איך לצאת מהמועקות.... אני באופן אקטיבי לא יכולה לפגוע בעצמי,מחשש שזה לא יצליח לי... ואני רוצה שיקרה משהו לא אקטיבי שיביא למותי בטרם עת(תאונה,פיגוע או משהו,רק בא לי למות)סליחה שאני אומרת את זה,אך זו הרגשתי. הרגשתי צורך לשפוך את הלב ואני מודה לך על ההקשבה. אשמח גם לעזרה . חן

חן שלום, סליחה שאני מתערבת ב'שיחתך' עם אורנה,פשוט משהו שכתבת מציק לי מאוד - כתבת שהיית רוצה למות בתאונה,פיגוע וכו',וזה נורא 'לשמוע' אותך מדברת ככה,במיוחד שאת מספרת עד כמה חבר שלך אוהב אותך,הרי לך יש מטרה כלשהיא בחיים - החבר שלך איכפת לו מאוד ממך ולפי מה שסיפרת הוא אוהב אותך מאוד, שוב אדגיש שחשוב שתעריכי את מה שיש לך-'כתף תומכת' שזה לא מובן מאליו,תאמיני לי שיכול להיות הרבה יותר גרוע כשהמשפחה 'קוטלת' אותך וכשאין לך חבר שיהווה מעיין 'מפלט' מ'הירידות' שלהם. סליחה אם הגזמתי בדבריי,תאמיני לי שזה רק מתוך דאגה והערכה אלייך.

משתנה, אני מאוד מעריכה את חבר שלי,אני שמחה שיש לי אותו. אבל יחד עם זאת חבר לא מהווה מפלט מבעיות אחרות,הוא יכול להיות איתך,לתמוך ,לעזור,להבין,לאהוב... אבל בעיות אחרות שיש בחיים עומדות בעינן...ומשפיעות עליי.... ולא הגזמת בדבריך,תודה על דאגתך והערכתך אליי... את מקסימה מקסימה, מקווה שתמצאי את הכוח להתמודדות עם המצב הלא פשוט שלך.ואני יודעת שלא פשוט. תודה.

שלום חן, ההתמודדות שאת מתארת היא באמת לא פשוטה - מחד את סובלת בבית, ומאידך אינך רוצה להתרחק על-מנת שתוכלי לעזור. אני מציעה לך לחשוב האם יכולתך לעזור תגבר דווקא אם תעזבי את הבית. לפעמים, כשיוצרים מרחק מסוים ניתן לראות טוב יותר במה זקוקים לנו, ואפשר למצוא כוחות לעזור באופן רציף ועיקבי. שיהיה קל, אורנה